עתיקות בפארק ענבה

26/10/2017 ו' חשון תשע"ח

מיקום וגבולות

אתר עתיקות על מדרון צפוני של גבעה הפונה לנחל ענבה. סביב העתיקות מתקיימים כיסי צמחייה.

מיקום: אתר העתיקות ממוקם במרכז העיר על המדרון הצפון-מזרחי של הגבעה המזרחית של מתחם שוכנת הציפורים. חלק זה של הגבעה תחום ממזרח בשד' החשמונאים; מצפון במגרש החנייה הדרומי של פארק ענבה ובפארק עצמו; ממערב ומדרום בשכונת הציפורים (בבנייה). האתר עצמו נכלל תחילה בשטח המיועד לשכונת-המגורים ולאחר חפירות-הצלה במקום שנעשו על-ידי רשות העתיקות הוחלט על שימור האתר.

רחובות: מזרח – שד' החשמונאים ומגרש החנייה של פארק ענבה; דרום – רח' דוכיפת (בבנייה).

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 644900 / 200461

לחצו כאן לשלט האתר


מפת הגעה לעתיקות בפארק ענבה

על האתר

אתר העתיקות הצמוד לפארק ענבה - בית הבד הביזאנטי
אתר העתיקות הצמוד לפארק ענבה - בית הבד הביזאנטי
פארק ענבה הוא הפארק הראשי של העיר מודיעין. חלקו המרכזי של הפארק הוקם במרכז העיר, במקום בו נפגשים שניים מערוציו העליונים של נחל ענבה. בולט לעין האגם המלאכותי אשר הוקם במרכז הפארק ולצידו מדשאות רחבות-ידיים ומתקנים לילדים. בעתיד יורחב הפארק ויתפרס בהדרגה לאורך מרבית אפיק נחל ענבה עד קרבת שפך הנחל לנחל איילון, סמוך למחלף ענבה שבמפגש הכבישים 1 ו-431.

על רכס שלושת הגבעות שמדרום לפארק החלה ב-2013 הקמת שכונת הציפורים (קייזר דרום). במזרחה של השכונה המתוכננת ומדרום לאגם פארק ענבה, בולטת גבעה גבוהה וחרוטית ברום 254 מטר (נ"צ 200204/644859) אשר בפסגתה ניתן לצפות בחודשים נובמבר-דצמבר בפריחת נרקיסים. מצפון-מזרח לפסגת הגבעה נמצא מגרש החנייה הדרומי של פארק ענבה.

במקביל להקמת מגרש החנייה נעשו במקום בשנת 2001 חפירות ארכיאולוגיות בהיקף קטן, בראשות הארכיאולוג אלכסנדר און ז"ל. במהלך חפירות אלו התגלו במקום שרידים שונים, אשר זוהו בעיקרם כבית-חווה אומאיי (התקופה המוסלמית הקדומה), שרידים מהתקופה הביזאנטית ורמזים לשרידים קדומים אף יותר.

לקראת הקמת השכונה המתוכננת, נערכו בשנת 2012 בדיקות וחפירות ארכיאולוגיות בראשות הארכיאולוגית חגית טורגה ברחבי השטח המיועד לשכונה. הגבעה הגבוהה כונתה בפי הארכיאולוגים כגבעה A. בדיקות וחפירות אלו כללו בין השאר עבודה נרחבת יותר באתר בית-החווה האומאיי שכאמור – כבר נחפר בחלקו בשנת 2001. במהלך החפירה ב-2012 התגלה במקום בנוסף מכלול בית-בד שלם מהתקופה הביזאנטית.

סוגיית זיהוי שם האתר הקדום נשארה לא פתורה בשלב זה. במפות ה-PEF, המנדט הבריטי ומדינת ישראל אין במקום זה סימון המרמז על אתר עתיק כלשהו. כאן המקום להעלות, בזהירות רבה, הצעה ספקולטיבית לאזכור אתר בסביבה זו וזיהויו האפשרי בשם אל-אביאר. אתר בשם זה נזכר בכתביו של החוקר הצרפתי הנודע שארל קלרמון-גאנו מסוף המאה התשע-עשרה (כתבים אלו יצאו לאור ככרך מיוחד בסדרת ספרי הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל המערבית, ה-PEF). קלרמון-גאנו התארח בכפר ביר-מאעין הסמוך (גבעת בריכת-המים ברעות) שם שמע על אתר עתיק בו ניתן לראות סרקופג. למחרת יצא לסיור אל אותו אתר, אל-אביאר, ומשם המשיך אל אום אל-עומדאן. ייתכן שאותו "סרקופג" עליו שמע קלרמון-גאנו ב-'מדאפה', חדר האירוח, של ביר-מאעין לא היה אלא שוקת-האבן שבלטה על-פני השטח על מדרון הגבעה, סמוך למקום בו נחשף ב-2012 בית-הבד. על-אף שחלק מתיאוריו של קלרמון-גאנו מתאימים למקום שלפנינו, קיימות גם אי-התאמות ולפיכך לא ניתן לקבוע דעה מוכחת ומוצקה לטובת הצעת-זיהוי זו ויש להתייחס אליה, כאמור לעיל, כהצעת זיהוי ספקולטיבית.

בדיקות וחפירות ארכיאולוגיות במתחם שכונת הציפורים

(פירוט הנתונים הארכיאולוגיים באדיבותה של הארכיאולוגית חגית טורגה מרשות העתיקות)

לקראת הקמת שכונת הציפורים (קייזר דרום), נערכו בשנת 2012 ברחבי השטח המיועד לשכונה בדיקות וחפירות ארכיאולוגיות בראשות הארכיאולוגית חגית טורגה. מתחם שכונת הציפורים משתרע בין דרך החשמונאים (הכביש ללטרון – כביש מד-2) במזרח, כביש מד-3 במערב, כביש 431 מדרום ואפיק נחל ענבה מצפון.

הממצא כלל עשרות מתקני-שדה מסוגים שונים, שפע פריטי צור מתקופות פרה-היסטוריות ומתחם העתיקות הכולל את מבנה בית-החווה האומאיי ושרידים ביזאנטיים שונים אשר הבולט בהם הוא בית-הבד. שרידים בודדים בקרבת בית-החווה תוארכו לתקופת הברזל (התקופה הישראלית).

ברחבי השטח נסקרו עשרות מתקני-שדה רבים וביניהם שומרות, כבשני-סיד, דרכים עתיקות תחומות באבנים, שטח התחום בקירות (ככל הנראה לבעלי-חיים או גידור בוסתן), מכלולים של אגנים וספלולים חצובים על גבי הסלע (תופעה אשר קיימת ונסקרה במקומות נוספים ברחבי מודיעין דוגמת מכבים וסמוך לח' חדת), גדרות, קירות תוחמים, ערמות סיקול וערימות-הכנה לכבשני-הסיד. חלק ממתקני-השדה נחפרו באופן מלא וחלקם באורח מדגמי.

פריטי צור רבים נמצאו בכל רחבי השטח המיועד להקמת השכונה. הריכוזים הגדולים יותר נתגלו במדרון הדרומי והדרום-מערבי של גבעה A (סמוך לתוואי כביש 431) ובמקומות אלו בוצעו בדיקות וחפירות יסודיות. במקום נמצאו פריטים מעובדים רבים (מגרדים, מרצעים, מקדחים ועוד), בעיקר מהתקופה הניאוליתית ובמקצת מהתקופה הפליאוליתית, הקדומה יותר. נראה שפריטים אלו נסחפו במורד הגבעה ממקומם המקורי, מאתר על פסגת הגבעה או סמוך לפסגה.

אתר העתיקות (פינה ימנית תחתונה) על רקע פארק ענבה
אתר העתיקות (פינה ימנית תחתונה) על רקע פארק ענבה

בית החווה המוסלמי הקדום

בית החווה המוסלמי הקדום
בית החווה המוסלמי הקדום
בעת הקמת מגרש החנייה הדרומי של פארק ענבה פגעו כלים מכאניים שעבדו במקום בשולי אתר עתיקות. בעקבות הגילוי שונה מעט תוואי קירות הפינה הדרום-מערבית של מגרש החנייה ונוצרה מעין 'נישה' המקיפה את אזור אתר העתיקות. בשנת 2001 נערכה במקום חפירה קטנת היקף בראשות הארכיאולוג אלכסנדר און ז"ל.

במהלך החפירה נחשף חלק מבית-חווה מהתקופה המוסלמית הקדומה – המאות השביעית והשמינית לספירה. על-אף העדר ממצא מספק באותו שלב, העריך און כי תחת בית החווה נמצא אתר קדום יותר, מהתקופה הביזאנטית – המאות החמישית והשישית לספירה – אתר שלהערכתו היה בעל אופי דתי, דהיינו, מנזר נוצרי קטן.

במסגרת הבדיקות והחפירות הארכיאולוגיות ב-2012 חזרו אנשי רשות העתיקות אל בית החווה שנחפר בחלקו ב-2001, והפעם נחפרו כל שטח בית-החווה וסביבתו. שרידי בית החווה כוללים שני אגפים, דרום-מערבי ודרום-מזרחי, היוצרים חצי-ריבוע הפונה צפונה. האגף הדרום-מערבי בנוי על גבי סלע המשתפל צפונה. האגף הדרום-מזרחי של בית החווה האומאיי נבנה בחלקו על-גבי שרידים קדומים יותר, מהתקופה הביזאנטית.

סמוך וממזרח לאגף הדרום-מזרחי של בית-החווה ישנם שרידים של שימוש חקלאי במקום מהתקופה העבאסית. בנוסף, יש עדויות המעידות על שימוש חקלאי במקום גם בתק' העות'מאנית.

תקופות השלטון המוסלמי בארץ-ישראל נחלקות בין התק' המוסלמית הקדומה לבין התק' המוסלמית המאוחרת, אשר ביניהן חוצצת התקופה הצלבנית. בראשית דרכו של עולם האסלאם, לאחר מותו של מוחמד, תפסו את מקומו ארבעת הח'ליפים "ישרי-הדרך", הראשידון (632-661 לספירה).

אחריהם שלטה באימפריה המוסלמית בדמשק שושלת בית אומיה (661-750 לספירה) ואחריהם שושלת בית עבאס.

לאחר תקופה קצרה של שלטון צלבני בארץ-ישראל החלה התק' המוסלמית המאוחרת המתחילה עם כיבושה מחדש של ירושלים בידי צאלח א-דין ב-1187 לספירה ונמשכה אל התקופה הממלוכית (1260-1517 לספירה) והתקופה העות'מאנית (1517-1917 לספירה).

המכלול הביזאנטי

כאמור, מתחת לקצה המזרחי של בית-החווה האומאיי נתגלו שרידי קירות ממבנים קדומים יותר ומתקנים הכוללים אבוסים ושקתות חצובות. שרידים אלו שייכים למכלול ביזנטי אשר כלל ככל הנראה מספר מבנים, מבנה מרכזי , אורווה, גתות ובית-בד. על-פי חלק מהממצא הקטן במקום (שרידי כלי-חרס ועליהם צלבים, שברי שולחן שיש ועוד) נראה כי יושבי האתר היו נוצרים, דבר המחזק את ההערכה כי מדובר במנזר.

בית-הבד: במהלך העבודות במקום הבחינו החופרים בסלע קטוע בשולי אזור החפירה. בדיקה העלתה כי במקום הייתה מערה שתקרתה אשר התמוטטה קברה וחתמה תחתיה בית-בד ביזאנטי שלם. המערה חולקה לשני אזורים שונים. בחלק המזרחי התגלו אגני-אבן גדולים ואילו החלק המערבי שימש לעצירת השמן. בחלק זה של המערה נמצא משטח-כתישה (מוכר בכינוי "ים") ומתקני הכבישה השונים הכוללים אומנות-אבן, בסיס הבורג (ששימש להנעת קורת בית-הבד) ומשטח הכבישה ולצידו בור-איגום. מתחם בית-הבד נתחם ממערב ומצפון בקירות בנויים.

על-גבי מפולת סלעי תקרת המערה התגלו מפולות נוספות ובהן אבני גזית רבות, ככל הנראה של מבנה מרכזי (כנסייה?) אשר קרס עם התמוטטות תקרת מערת בית-הבד. ייתכן כי רצפת מבנה זה הוא המקור של מעט אבני פסיפס צבעוניים שהתגלו בקרבת מקום.


חשיבות ממצאי האתר בראייה כללית של סביבתה הקדומה

לממצאים הארכיאולוגיים על מדרונות הגבעה המזרחית של פארק ענבה חשיבות רבה להבנת אורח-החיים של תושבי האזור הקדומים בפרקים שונים של ההיסטוריה של גבעות מודיעין.

גילוי בית-הבד וקיומן של גתות מעידות על הגידולים החקלאיים העיקריים ופרנסתם של התושבים הקדומים של גבעות מודיעין – גידולי הזית והגפן, עצירת שמן-זית והפקת יין. הממצא בגבעה המזרחית של מתחם שכונת הציפורים מאפיין את התמונה המצטיירת מאתרים רבים נוספים בגבעות מודיעין בכל הקשור לגידולים חקלאיים אלו ולייצור שמן ויין.

המתחם הביזאנטי באתר הוא משמעותי וטיפוסי להבנת אחד הפרקים המרתקים בתולדות האזור. אחרי חורבן בית-המקדש במאה הראשונה לספירה עבר מרכז הכובד היהודי לשפלת יהודה אשר גבעות מודיעין מהוות חלק ממנה. לאחר כישלון מרד בר-כוכבא במאה השנייה התמעטה האוכלוסייה באזור. במהלך התקופה הביזאנטית ידעו גבעות מודיעין פריחה התיישבותית מחודשת. תרבות גידול גפן-היין באזורנו הגיעה לשיאה, כפי שמעידות מאות הגתות מתקופה זו החצובות בגבעות האזור. במקומות רבים במרחב הגבעות התגלו וממשיכים להתגלות אתרי התיישבות ביזאנטית וביניהם כנסיות ומנזרים.

כך בחורבת שר, ח'רבת חדת, גבעת משואה, מבוא מודיעים, ח'רבת חרמשית ומקומות נוספים. ככל הנראה גם המתחם הביזאנטי בגבעה המזרחית של מתחם הציפורים מייצג מנזר קטן או חווה מתקופה זו. באתר יש ממצא המעיד על פעילות מקומית של עצירת שמן-זית והפקת יין-ענבים, גידול בעלי-חיים במקום (אולי אורווה שבעלי-החיים שגודלו בה שימשו לשינוע השמן והיין מתוצרת המקום) ועדויות לקיומו של מבנה מרכזי עשוי אבני-גזית ומרוצף בפסיפס (יתכן כנסייה), מבנה שחרב בעת קריסת תקרת מערת בית-הבד.

בוטניקה וזואולוגיה

מתחם העתיקות הוא אתר נקודתי שאופיו ארכיאולוגי. עם זאת, יש במקום מספר ערכי-טבע המשולבים בעתיקות. עץ תאנה ועץ שיזף צעיר צומחים בלב מתחם העתיקות. בכיסי הקרקע ובחריצים שבין סלעי מתחם-העתיקות קיימת צמחיה מגוונת הכוללת בין השאר פריחת רקפות, נרקיסים (בודדים) וכלניות (ספורות) בחורף. באופן מפתיע התגלו בקיר מערת בית-הבד מחילות חדשות הנראות כקיני שרקרקים.
במקום נערך סקר בוטנאי:
קישור למיני הצומח שנסקרו במקום


חשוב לדעת

אזהרה!

באתר ישנם בורות פתוחים וקיימת סכנת נפילה לתוכם.
הנסיעה / ההליכה / הרכיבה על השבילים המסומנים בלבד!
כל סטייה מהשבילים הינה על אחריות המטיילים בלבד!

חפש באתר

All Rights Reserved © - Municipality of Modiin   כל הזכויות שמורות © - עיריית מודיעין מכבים רעות, רחוב תלתן  1 טלפון: 08-9726000