בית הכנסת החשמונאי העתיק

25/10/2017 ה' חשון תשע"ח

מיקום וגבולות

מיקום: האתר ממוקם לצד שדרות החשמונאים לכיוון לטרון, על מדרון גבעה בקצה המדרון הדרום-מערבי של שכונת השבטים במודיעין מכבים רעות.

רחובות: מזרח – רחוב ראובן; ממערב וצפון-מערב – דרך החשמונאים; מדרום – רחוב שבטי ישראל (שטח הבור שמצפון לאתר העתיקות תחום מצפון על-ידי שורת בתי המגורים בקצה רחוב אשר).

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 643462 / 199816


על האתר

תחום האתר נחלק בין רצועה צרה של שיחייה מדרום (לאורך רחוב שבטי ישראל), אתר העתיקות אשר הוכשר לביקורי קהל במרכז ומצפון לו אתר עתיקות מוכרז אשר לא נחפר עד כה.

חלקו המרכזי של האתר נחפר בתחילת שנות האלפיים ובין השאר נחשף במקום בית כנסת מימי הבית השני. לאחר החפירות גודר מבנה בית הכנסת ונעשו בו פעולות שימור, ייצוב והגנה. בשנת 2014 בוצעו באתר פעולות שימור ופיתוח נרחבות כדי לאפשר ביקור קהל במקום.

בית הכנסת החשמונאי העתיק
בית הכנסת החשמונאי העתיק

תולדות מחקר האתר

איור של מכבש בית-הבד אותו ראה קלרמון-גאנו
איור של מכבש בית-הבד אותו ראה קלרמון-גאנו
ראשון החוקרים אשר דיווח על האתר הוא שארל קלרמון-גאנו, אשר במסגרת סיוריו בארץ-ישראל בשנות השבעים של המאה ה-19 סייר גם באזור עליו תיבנה לימים העיר מודיעין. קלרמון-גאנו דיווח על שרידים מרשימים במקום, לרבות עמודים וחלקי-עמודים רבים אשר העניקו לחורבה את שמה – "אם העמודים".

במרכז החורבה זיהה קלרמון-גאנו בסיסי עמודים וקירות באתרם המקורי (In situ) והגיע למסקנה כי מדובר ככל הנראה בכנסייה עתיקה. בקרבת מקום זיהה קלרמון-גאנו שני גושי אבן מסותתים כחלקים של מכבש בית-בד, חלקים המכונים לעיתים "בתולות בית-בד". קלרמון-גאנו כלל בספרו "סיורי-מחקר ארכיאולוגיים בפלשתינה בשנים 1873-4" תרשים של חלק המבנה אותו זיהה (וכן הצעת שחזור של תכנית המבנה במלואו) ואיור של מכבש בית-הבד. חשוב להדגיש – האתר עליו דיווח קלרמון-גאנו נמצא מצפון לאתר אשר הוכשר לביקורי הקהל

אתר אום אל-עומדאן עליו דיווח קלרמון-גאנו, בשטח של כ-10 דונם, נכלל ברשימת אתרי העתיקות המוכרזים ולפיכך מראש לא תוכננה בנייה במקום במפות הפיתוח של העיר (תכנית מד-2020). לקראת סלילת כביש מדרום לאתר המוכרז (רחוב שבטי ישראל) נערכו במקום חפירות הצלה בשנים 2000-1 מטעם רשות העתיקות, על-ידי הארכיאולוגים א. און, ש. וקסלר-בדולח, י. רפואנו וצ. קניאס. במהלך חפירות ההצלה התגלה יישוב יהודי אשר התקיים במקום לאורך כל ימי בית שני. המבנה הבולט אשר נחשף הוא בית-כנסת, מהקדומים שנחשפו עד-כה. עקב חשיבות הממצאים באתר, הוסט הכביש המתוכנן מעט דרומה והאתר שנחשף, בשטח של כ-10 דונם, הצטרף לחורבה מצפון, עליה דיווח בזמנו קלרמון-גאנו, ובכך גדל שטח אתר אום אל-עומדאן ליותר מ-20 דונם.

לנוכח חשיבות מבנה בית הכנסת, נעשו במקום בשנת 2003 פעולות שימור, ייצוב והגנה על-ידי תחום שימור ברשות העתיקות, אולם במהלך השנים לאחר-מכן נפגע האתר, עקב אי-תחזוקה שוטפת. בשנת 2010 הוגשה על ידי תחום שימור ברשות העתיקות הצעת תכנון לשימור ופיתוח האתר כדי לאפשר ביקורי קהל במקום. בשנת 2014 בוצעו באתר עבודות נרחבות בהן היו מעורבות רשות העתיקות, עיריית מודיעין מכבים רעות, קק"ל וציוני דרך – התוכנית להעצמת תשתיות מורשת לאומית.
תרשים מבנה הכנסייה (?) אותה תיאר קלרמון-גאנו
תרשים מבנה הכנסייה (?) אותה תיאר קלרמון-גאנו

הממצאים באתר

אום אל-עומדאן כפר יהודי
הממצאים באתר משתייכים למספר תקופות, החל מהתקופה ההלניסטית (לרבות תקופת החשמונאים) ודרך התקופות הרומית, הביזאנטית והאסלאמית הקדומה. היישוב היהודי נוסד בתקופה ההלניסטית (סוף המאה השלישית לפנה"ס או תחילת המאה השנייה לפנה"ס) והתקיים ברציפות במקום עד למאה השנייה או השלישית לספירה. היישוב מהתקופה הביזנטית והאסלאמית הקדומה התקיים מצפון ממיקום הכפר היהודי.

השרידים העיקריים אשר נחשפו בחפירות הארכיאולוגיות באתר אום אל-עומדאן הם של היישוב היהודי ובו סמטה מרכזית שמשני עבריה מבני מגורים ומבנה מרכזי, אשר זוהה כבית כנסת. מבנה בית הכנסת עבר מספר שינויים במהלך השנים – החל מאולם ציבורי מהתקופה ההלניסטית הקדומה (הסלווקית), דרך אולם גדול יותר אשר הוקם בתקופת החשמונאים מעל האולם הסלווקי ושימש כבית כנסת ועד בית כנסת רחב יותר אשר הוקם בימיו של הורדוס תוך הריסת בית הכנסת החשמונאי ושימוש בחלק מקירותיו. בית כנסת ההרודיאני חרב בתקופת המרד הגדול, שופץ ושימש עד חורבן היישוב היהודי, ככל הנראה בימי מרד בר-כוכבא או מעט אחריו.

כאמור, בתחום החפירות נחשפו גם מבני מגורים וכן שרידי חלק מבית-מרחץ, בורות-מים, מערכת מסתור ועוד. בקרבת האתר זוהו מספר מערות קבורה, התואמות את סגנון הקבורה היהודית של אותם ימים. סביב האתר התגלו דרכים ומתקנים חקלאיים מגוונים, לרבות גתות, קולומבריום, טרסות וסכרים.

ממצא המטבעות באתר ממחיש ומחייה את ההיסטוריה המוכרת: מטבעות סלווקיים מזמנם של אנטיוכוס השלישי והרביעי (שבימיו פרץ מרד החשמונאים), מטבעות חשמונאיים מימי יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי, מטבעות מהשנים ב' וג' למרד הגדול וכן מטבע של הקיסר הרומי נירון, משנת 68 לספירה. מטבע זה, אשר התגלה בתוך תשתית רצפת השלב האחרון של בית-הכנסת, הביא את חופרי וחוקרי האתר להציע לייחס את חורבן הישוב ובית-הכנסת ההרודיאני למסע המלחמה של הנציב הרומי קסטיוס גאלוס בשנת 66 לספירה. כאמור, בית-הכנסת שופץ זמן קצר לאחר מכן. כן נתגלה באתר מטבע מהשנה השנייה למרד בר כוכבא ומספר מטבעות רומיים מימי דומיטיאנוס ומרקוס אורליוס.

לאחר חורבן היישוב היהודי (ככל הנראה בעקבות מרד בר-כוכבא) נעזב היישוב ובתיו התמוטטו וכוסו בעפר. במהלך התקופה הביזנטית והאסלאמית הקדומה המשיך להתקיים יישוב באתר, אך מבניו – לרבות מבנה הכנסייה שזיהה קלרמון-גאנו – נבנו מצפון לאתר היישוב היהודי (ראו צילומים משטח זה בפרק הבוטניקה), אשר הפך לשטח חקלאי.

חורבת אום אל-עומדאן – מודיעין העתיקה?

סוגיית זיהוי מיקומה של מודיעין העתיקה, מימי בית חשמונאי, המקום בו פרץ מרד מתתיהו ובניו, הוא נושא הממשיך להעסיק חוקרים רבים בדורות האחרונים (וראה בעניין זה את תיק האתר של גבעת התיתורה). חופרי וחוקרי האתר צירפו את אתר אום אל-עומדאן לרשימת האתרים המוצעים כמקומה האפשרי של מודיעין החשמונאית, רשימה הכוללת את חורבת א-ראס באל-מידיה, מבנה עתיק בקרב חורבת שייח' אל-ע'ארבאווי, גבעת התיתורה וחורבת הטרסי הסמוכה למבוא-מודיעים. במהלך הדורות ואפילו בדור האחרון הוצעו הצעות נוספות לזיהוייה של מודיעין הקדומה, לאו דווקא בקרבת העיר מודיעין המודרנית.

הצעתם של חופרי וחוקרי האתר לזהות באום אל-עומדאן את מיקומה של מודיעין העתיקה מבוסס על התאמה בין ממצאי החפירות באתר לבין חלק מהנתונים על מודיעין הקדומה העולים מן המקורות, התאמה בין מיקומה של אום אל-עומדאן לדרכים וליישובים באזור על-פי מפת מידבא ודמיון השם בין אום אל-עומדאן ומודיעין. כמו לגבי כל הצעות הזיהוי האחרות – גם להצעה זו קמו חולקים, המתבססים על אי-התאמה לחלק מהנתונים במקורות, לרבות סוגיית זיהוי מצבת הקבר המפוארת שהקים במודיעין שמעון בן מתתיהו לזכר הוריו ואחיו. עם זאת, עד ואם שתובהר סוגיית מיקומה של מודיעין הקדומה – הצעת הזיהוי של חורבת אום אל עומדאן כמודיעין שרירה וקיימת.



מפת מידבא – מודיעין וסביבתה מופיעים בתחתית המפה
מפת מידבא – מודיעין וסביבתה מופיעים בתחתית המפה

בוטניקה

השטח נחלק לשלושה:
רצועת שיחייה קטנה בדרום, במקביל לרחוב שבטי ישראל.
האתר הארכיאולוגי שהוכשר לביקורי קהל במרכז.
שיחייה מצפון (בתחום החורבה המוכרזת שלא נחקרה עדיין).

באתר שהוכשר לביקורי קהל נטועה חורשה של זיתים וחרובים. מדרום – שיחייה בשלטון אשחר ארץ-ישראלי, המלווה בטיון דביק ואזוב מצוי. מצפון – שיחייה בשלטון אשחר ארץ-ישראלי, המלווה באספרג החורש. בצומח העשבוני קיים ריבוי צמחים חובבי-חנקן.

עצים בולטים: שתולים – שקד, זית, חרוב. טבעי – לבנה רפואי.
צמחים שליטים: אשחר ארץ-ישראלי, טיון דביק.
נדירים ברמה ארצית: בבור מים סמוך לאתר – השרכים גפית קונת, צירטומיון חרמשי.
נדירים ברמה אזורית: רכפה צהובה – מצפון לאתר הארכיאולוגי.
בעלי עניין לציבור: בחלק הצפוני – מרבדים של מסרק מזרחי, בצבע לבן. הפריחה בחודשים פברואר-מרץ.


סיור מצולם באתר הארכיאולוגי


חפש באתר

All Rights Reserved © - Municipality of Modiin   כל הזכויות שמורות © - עיריית מודיעין מכבים רעות, רחוב תלתן  1 טלפון: 08-9726000