בקעת הנזירים

25/10/2017 ה' חשון תשע"ח

מיקום וגבולות

בקעת הנזירים - בקעת המערות בנחל גמזו

אתר משולב – מערות במצוק לצד אפיק הנחל ושתי חורבות, ח' זכריה וח' קלך, מדרום וממזרח לבקעה.

מיקום: האתר ממוקם בשטח פתוח בחלק הצפון-מערבי של שטחה של העיר מודיעין מכבים רעות, סמוך ומדרום-מערב לבית העלמין של העיר (מחוץ לשטחי המגורים הבנויים והמתוכננים).

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 648270 / 197609


דרכי הגישה ומערכת השבילים:

דרך ההגעה הראשית והנוחה אל הבקעה ואתריה היא באמצעות כביש הגישה אל בית העלמין של העיר מודיעין מכבים רעות. הכביש עובר בחלקו העליון של ערוץ נחל גמזו. בנקודה בה הכביש פונה חדות ימינה ומתחיל לטפס אל הגבעה עליה ממוקם בית העלמין יש לפנות שמאלה (עם המשך ערוץ הנחל) אל דרך עפר סלולה היטב, מסומנת בכחול, המובילה אל הבקעה.

ניתן להגיע אל הבקעה (ברגל, אופניים או רכב 4X4) גם משלוש דרכים המסתעפות מכביש הגישה הצפוני לפארק הטכנולוגי (אזור התעסוקה) – האחד יורד ממזרח אל ח' קלך ומשם יורד בתלילות אל נחל גמזו; השני עובר דרך ח' זכריה משם ניתן לרדת (ברגל ובאופניים) בשביל מסומן באדום אל הרחבה שבאמצע הבקעה או בדרך-עפר קשה (רכב 4X4) אל הקצה המערבי של הבקעה; השלישי מתחיל מהקצה של אזור התעסוקה (סמוך לאולם האירועים), עוקף את גבעת ח' זכריה ממערב ומגיע אל הקצה המערבי של הבקעה.

ניתן להגיע לבקעה גם מצפון, דרך יער בן שמן. גם במקרה זה ההגעה היא אל חלקה המערבי של הבקעה.

סימון שבילים – האדום מטפס אל גבעת חורבת זכריה והכחול מסמן את דרך העפר המובילה לבקעה

סימון שבילים
סימון שבילים

גבעת חורבת זכריה והבקעה משולבים ב-'שביל ענבה', אחד ממערך שבילי האופנים שפרץ וסימן הקק"ל ביער בן שמן במערב שטחה של העיר מודיעין מכבים רעות.

סימון שביל האופניים 'סינגל ענבה' בבקעת המערות בנחל גמזו, מהרחבה שבלב הבקעה מערבה אל עבר 'יער ערוץ הילדים'

סימון שביל אופניים
סימון שביל אופניים

על האתר

בקעת המערות בנחל גמזו (בקעת הנזירים) ממוקמת בחלק הצפון-מערבי של שטחה של העיר מודיעין מכבים רעות, סמוך לבית העלמין של העיר. תיק-האתר מתייחס לקטע של ערוץ נחל גמזו ולשתי גבעות – מדרום וממזרח לקטע זה של הערוץ.

ערוצו הראשי של נחל גמזו מתחיל מקרבת היישוב מבוא מודיעים ומתחתר בקו כללי מערבה אל עבר תל גמזו ומושב גמזו (מכאן מקור שם הנחל. ערוץ הנחל עובר מצפון לתל ולמושב) ומתחבר עם נחל איילון סמוך ליישוב כפר דניאל.

קטע של הנחל עובר למרגלות גבעת בית העלמין של מודיעין מכבים רעות (מדרום), שם מתרחב מעט ערוץ הנחל עקב מפגש עם יובל קטן המתחבר מדרום-מזרח (נקודת המפגש של הערוצים היא בנ.צ. 197735/648221). הקטע בו מתרחב ערוץ הנחל נמשך לכיוון מערב מספר מאות מטרים וזכה לכינוי 'בקעת הנזירים'.

זרימה בערוץ נחל גמזו שעובר בבקעת המערות וממשיך מערבה לעבר גמזו

זרימה בערוץ נחל גמזו. צילום: רונית יהודאי מימון
זרימה בערוץ נחל גמזו. צילום: רונית יהודאי מימון

במרכז הבקעה בולטת רחבה גדולה שלצדה מערה שכינוייה אל-חביס, ומעברו השני של הערוץ בולטת בריכה חצובה, ביר א-שאמי, שלצידה עץ שיזף גדול-ממדים.

מבנה המסלע הקשה (תצורת בענה, גיל טורון, חבורת יהודה) גרם להיווצרות מצוק בגדה הדרומית, מצוק אשר נוצל במהלך הדורות לחציבת מערות לצורכי קבורה ומגורים. הגבעה שמדרום לבקעה (מעל המצוק) היא גבעת חורבת זכריה, עליה ממוקמת חורבה עתיקה ונוף בוטני ייחודי דמוי סוואנה אפריקאית. ממזרח לבקעה, בין הערוץ הראשי לערוץ היובל המתחבר אליו חוצצת גבעה קטנה ועליה חורבה נוספת, חורבת קלך.

מקור הכינוי 'בקעת הנזירים' הוא זוהר ברעם, גיאוגרף היסטורי תושב האזור והבעלים של 'הכפר החשמונאי' במושב שילת. במסגרת סיוריו באזור עם האמן, הסופר ואיש ידיעת-הארץ עודד פיינגרש הגיעו השניים לבקעה ולשאלתו של עודד לשם המקום הציע זוהר את השם 'בקעת הנזירים'. שם זה פורסם באחד מטוריו של עודד פיינגרש בעיתון "מעריב" ומאוחר יותר באחד מספריו. הכינוי 'תפס' ומופיע היום בספרות ידיעת-הארץ.

עם זאת, שם זה מטעה מעט – ההתיישבות בסביבה זו לא הייתה של נזירים בלבד, כפי שניתן להסיק משם הבקעה. מוצע לכנות את האתר בשם 'בקעת המערות בנחל גמזו', שם אשר מייצג נכון יותר (לדעת כותב שורות אלו) את ייחוד קטע זה של ערוץ הנחל, המערות, תוך הימנעות מהתייחסות ישירה לזהות חוצבי המערות והמשתמשים בהן מתקופה זו או אחרת.

בקעת המערות בנחל גמזו (בקעת הנזירים) וחלקה המערבי של גבעת חורבת זכריה – מבט לכיוון דרום-מערב מגבעת בית העלמין של מודיעין

בקעת המערות בנחל גמזו (בקעת הנזירים)
בקעת המערות בנחל גמזו (בקעת הנזירים)

בוטניקה

האתר נחלק לעמק, 'בקעת הנזירים', ושתי גבעות – מדרום וממזרח לבקעה, חורבת זכריה וחורבת קלך. בבקעה עצמה, הצומח הטבעי עשבוני עם עצי שיזף בודדים ומרשימים.

בשנים האחרונות נוספו נטיעות רחבי עלים על-ידי קק"ל. בגבעת חורבת זכריה הצומח הטרוגני, חלקו המערבי בשלטון אשחר ארץ-ישראלי וסירה קוצנית, המלווה בקידה שעירה ומרווה ריחנית.

במרומי הגבעה, בולטים עצי שיזף בוגרים, היוצרים נוף ייחודי דמוי סוואנה אפריקאית, ואיתם צומח עשבוני עם ריבוי צמחים חובבי חנקן. בחורבת קלך קיים הרכב צמחים מעניין, בו לצד שלטון אשחר ארץ-ישראלי יש ריבוי פרטים של מרווה ריחנית, צחנן מבאיש ואלקנה סמורה.

קישור למיני הצומח שנסקרו במקום

קישור לסוגי היונקים שנסקרו במקום

קישור לסוגי החרקים שנסקרו במקום

קישור לסוגי הזוחלים שנסקרו במקום

קישור לסוגי עופות שנסקרו במקום

בקעת המערות ("בקעת הנזירים")


במערב הבקעה ניטע ב-1998 'יער ערוץ הילדים': חורשה קטנה, דמוית הספרה 6. על-פני הקרקע בקרבת החורשה לא ניתן להבחין בצורת הספרה, אולם ניתן להבחין בצורה (אם כי בקושי מסוים) מהמדרונות המערביים של גבעת זכריה.


ביר א-שאמי
הבריכה החצובה מתמלאת בחורף במים ויוצרת תופעה נדירה באזורנו – בריכת חורף ובה צמחים נדירים דוגמת עדשת-מים זעירה ועטיינית קצרה. בבריכה ניתן למצוא צמח נדיר נוסף ברמה האזורית – פרעושית ערבית.

ברכת ביר א-שאמי
ברכת ביר א-שאמי

חורבת זכריה
ייחודה של גבעת חורבת זכריה היא הימצאותם של מספר ניכר של עצי שיזף בוגרים, היוצרים נוף דמוי סוואנה אפריקאית. סמוך לחורבה ניתן למצוא פרטים של מרווה ארץ-ישראלית, צמח נדיר ברמה הארצית.

על מדרון הגבעה הצפוני (מעל מצוק המערות) יש בחודשים ינואר-מרץ ריכוזים של פריחת כלניות, וכן פריחת סחלבים – דבורנית צהובה, דבורנית דינסמור וסחלב פרפרני.


חורבת קלך
כאמור לעיל, בחורבת קלך קיים הרכב צמחים מעניין, בו לצד שלטון אשחר ארץ-ישראלי יש ריבוי פרטים של מרווה ריחנית, צחנן מבאיש ואלקנה סמורה. ניתן למצוא בגבעה זו פיגם מצוי וחזרזרת מחוספסת – צמחים נדירים ברמה האזורית.

בחלקה העליון של הגבעה יש ריכוזי רקפות ובמדרון – מרבדי אלקנה סמורה הפורחים בין פברואר למאי.



היסטוריה וארכיאולוגיה

בקעת המערות וחורבות זכריה וקלך משכו את תשומת לב חוקרי המאה ה-19, ובראשם החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גאנו וחוקרי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל המערבית (PEF).

החוקרים השאירו אחריהם איורים רבים, מהם נראה כי חלק מהאתרים והמערות היו חשופים יותר בשנות השבעים של אותה מאה ממצבם היום. ברבות השנים, פגעי מזג אוויר וסחף נוסף פגעו באתרים וכיסו חלקים נוספים מהם.

שלט הסבר על בקעת הנזירים
שלט הסבר על בקעת הנזירים

המערה הרומית

בקעת הנזירים - המערה הרומית
מערבה מהרחבה שלב הבקעה, מכוסה מרבית המצוק בערמות סחף. בקצה המערבי של הבקעה, סמוך לדרך העפר המטפסת אל גבעת חורבת זכריה, נחשף קטע קטן נוסף של המצוק, שם מסתתרת הכניסה למערה הרומית.

מפולות עפר חוסמות את הכניסה כמעט לחלוטין. על אף מפולות העפר, עדיין בולטת החזית המפוארת של המערה המעוצבת כמעין שער – עמודים משני צידיו (כיום רואים רק את קצה העמוד הימני) התומכים בגמלון שבמרכזו מדליון ובו חקוק עיט.

חוקרי המאה ה-19 ראו ותיעדו את חזית המערה, תכניתה ועיטוריה. לפני כ-125-130 שנה הייתה חזית המערה חשופה לגמרי ובולטת מאוד וכך הגיעו למקום חוקרי ארץ ישראל של אותם ימים והשאירו לנו תיאורים ואיורים מרשימים של המערה ועיטוריה.

פנים המערה מפתיע בגודלו ובפארו. במערה חמישה מקמרי-קבורה מעוטרים בקשתות ובעמודים בעלי כותרות. על-פי תוכנית המערה, אופי העיטורים וסגנון החזית המפוארת נראה שמדובר במערת קבורה רומית מהמאה השנייה לספירה. בתקופה זו, לאחר חורבן בית שני, החלה להיכנס לאזור גבעות מודיעין אוכלוסייה פגאנית (עובדי-אלילים) שחייתה לצד האוכלוסייה היהודית שהמשיכה להתקיים בסביבת לוד גם לאחר חורבן ירושלים. נראה שמערת הקבורה היא עדות לאוכלוסייה עובדת-אלילים זאת.

מערת אל-חביס
מערה זו היא הבולטת באתרי בקעת המערות. המערה ממוקמת בלב הבקעה, מקום בו נחשף קטע ארוך, רצוף וגבוה של המצוק. חזית המערה חצוב בסלע ויוצר מעין אולם-מבואה הנתמך בעמוד מסיבי. אל פנים המערה ניתן לטפס מצד שמאל, שם חצובה מגרעת בסלע המסייעת לטפס ולעלות פנימה אל המערה עצמה, שצורתה מסדרון מפולס ומתפתל. לאורך המסדרון חצובים דרגשי סלע ששימשו ככל הנראה לקבורה בתקופה מאוחרת יותר.

המערה מוארת למדי בזכות פתחים הנפתחים אל אולם-המבואה ומכניסים מעט אור, עובדה המקלה מאוד על הביקור במקום. קצה מסדרון המערה נפתח לכדי חדר, אליו יש לרדת מדרגה אחת. החדר מואר היטב, היות ואחד מקירות החדר נפתח אל אולם-המבואה.

היו שזיהו במערת אל-חביס את 'מערת לוד', מערה מיסטית הנזכרת מספר פעמים במקורות. זאת ועוד – היו מי שזיהו את מערת אל-חביס עם המערה בה התבודדו ר' שמעון בר-יוחאי ובנו במשך שנים רבות, מערה המזוהה בדרך כלל עם מירון שבגליל. מרסיסי המקורות עולה כי באם אכן הייתה קיימת מערה מעין זו – יש לאתר אותה במקום סמוך יותר לעיר לוד עצמה.

מערת אל חביס
מערת אל חביס

ברכת א-שאמי
הבריכה המרשימה חצובה בסלע בחלקה התחתון ובנויה מעל הסלע במספר נדבכים. סכר קטן היטה את זרימת מי הגשמים בנחל גמזו אל הבריכה. נראה שהבריכה סיפקה את צרכי תושבי חורבת זכריה וחורבת קלך.

לא מן הנמנע כי מי הבריכה שימשו גם את המשתמשים בסעף הדרך המוליכה מלוד, דרך שעברה סמוך לבריכה.

ברכת א-שאמי
ברכת א-שאמי

חורבת זכריה
חורבה נרחבת המשתרעת על הרכס שמעל ומדרום לבקעת המערות. חוקרי המאה ה-19 הפרידו בין חורבת זכריה לחורבת קלך, אולם נראה כי בימינו יש ערבוב של נתונים בין שתי החורבות.

כך למשל, אגן הטבילה שנזכר בשלט הקק"ל היה בזמנו בחורבת קלך ולא בגבעה זו.


חורבת קלך
חורבה זו מתוארת הן בכתביו של קלרמון-גאנו והן בכתבי חוקרי ה-PEF. בימינו חורבה זו לא מסומנת במפות הטופוגרפיות ויתכן כי זו הסיבה לעובדה שחורבה זו מוכרת פחות וחלק מהממצאים אשר זוהו בה יוחסו בטעות לחורבת זכריה הסמוכה.

גבעת חורבת קלך משקיפה על בקעת המערות/הנזירים ממזרח. נראה כי מדובר במנזר ביזנטי, הנחה הנתמכת במבנה החורבות, ממצא חרסים ונוכחות אגן הטבילה המרשים אשר נעלם מהמקום לפני מספר שנים.



1944 – הצעה לרכישת סביבת בקעת המערות בנחל גמזו וחורבת זכריה על-ידי הקק"ל

יוסף וייץ (1890-1972) היה בין ראשי הקק"ל ומהדמויות הבולטות ביותר בתחום רכישת הקרקעות בארץ ישראל ובתחום היערות. בשנת 1944 צצה הזדמנות לרכישת סביבת בקעת המערות וחורבת זכריה.

כך כתב וייץ:
"תל-אביב, 22.3 – תרנו הבוקר עם צוק' ושני ערבים את חורבת זכריה; שטחה 2000 דונם והיא שייכת לשתי משפחות מיוחסות מירושלים, שהביעו את רצונן למכרה. האדמה טיפוסית היא לשפלת ההר: גבנונים בה, גבנונים סלעיים, בקעות צרות ביניהם, אך ברובה פתוחה היא להכשרתה לחקלאות טובה.

הסביבה יפה, וממרומי אחת הגבעות רואים בבהירות את יער בן-שמן (היום יער בן-שמן נושק לחורבת זכריה, אולם ב-1944 היער השתרע הרחק מערבה).

יש בה בריכה לאגירת מי-גשם המושכים באפיקים מתקופת הרומאים (ביר א-שמי). מובן, שהמקום מצא חן בעיני, ואם יוקם כאן ישוב משלנו, שוב יהיה לנו המשך נאה לבן-שמן. חסרונו היחידי של השטח שהוא קטן. ראויה ההצעה שנדרש לה בכובד ראש".

באתר ישנם בורות פתוחים וקיימת סכנת נפילה לתוכם.
הנסיעה / ההליכה / הרכיבה על השבילים המסומנים בלבד!
כל סטייה מהשבילים הינה על אחריות המטיילים בלבד!

חפש באתר

All Rights Reserved © - Municipality of Modiin   כל הזכויות שמורות © - עיריית מודיעין מכבים רעות, רחוב תלתן  1 טלפון: 08-9726000