גבעת שר

13/11/2018 ה' כסלו תשע"ט

מיקום וגבולות

אתר משולב – שטח פתוח, שרידי בוסתנים וחורבה עתיקה. השטח הפתוח כולל מגוון מרשים של חי וצומח. בתוך הבוסתנים קיים ריכוז יוצא דופן של פעילות סיקול, לרבות עשרות שומרות וערימות סיקול. על המדרון המערבי קיימת חורבה עתיקה.

מיקום: האתר ממוקם ממערב לקטע משדרות החשמונאים (כביש מודיעין – לטרון), מצפון לנוף-איילון ושעלבים.

רחובות: מזרח – דרך החשמונאים; דרום – דרך הגישה הישנה ממודיעין לשעלבים (לא בשימוש וחסומה); מערב צפון – דרכי עפר.

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 643184 / 199523



דרכי הגישה ומערכת השבילים: ניתן לעלות לגבעת שר ממספר מקומות וכיוונים. הגישה העיקרית היא משדרות החשמונאים. אין במקום אפשרות חנייה ומומלץ לחנות בחניון של אתר אום אל-עומדאן (רחוב ראובן, סמוך למפגש עם רחוב שבטי ישראל) או במגרש החנייה של פארק האקסטרים (שדרות מנחם בגין, סמוך למפגש עם שדרות החשמונאים).

מול אתר אום אל-עומדאן, מהעבר השני של שדרות החשמונאים בולט לעין שלט ההסבר על גבעת שר, ושביל נוח מוביל ממנו אל צמד שלטים בנקודת המוצא של שבילים אשר סומנו בגבעת שר על-ידי חוגי הסיור של החברה להגנת הטבע.

צמד השלטים למרגלות הפינה הצפון-מזרחית של הגבעה. מכאן יוצא ולכאן חוזר המסלול הטבעתי בגבעה (שביל ירוק ושחור)

ניתן לרדת מפסגת הגבעה גם מערבה, בשביל המסומן אדום, אל עבר חורבת שר, שם נערכו בעבר חפירות ארכיאולוגיות קהילתיות. השביל מתחבר אל דרך העפר העוברת ממערב לגבעה, באוכף הטופוגרפי המחבר את גבעת שר עם גבעת בית-שנה. מהאוכף ניתן לפנות דרומה, אל עבר נחל שעלבים וגבעת בן-דקר שמדרום לגבעת שר, גבעה הצמודה אף היא לשדרות החשמונאים. לחילופין, ניתן לפנות מהאוכף צפונה עד לדרך הרחבה ביובל נחל ענבה ומשם חזרה מזרחה אל נקודת המוצא (הליכה של כ-20 דקות).


על האתר

גבעת שר היא גבעה בולטת ומבודדת מסביבתה, בדרום שטח השיפוט של העיר מודיעין מכבים רעות, מצפון לנוף-איילון ושעלבים. הגבעה ממוקמת ממערב לשדרות החשמונאים, ממול לאתר העתיקות אום אל-עומדאן. לגבעה צורה של האות כ', כאשר המפתח של האות פונה מערבה. בקצה הדרום-מערבי ישנה חורבה קטנה, חורבת שר, בה נערכו בעבר חפירות קהילתיות. בשיאה של הגבעה קיים בוסתן מרשים ובו עשרות מצבורי אבן. הבוסתנים משתרעים גם על חלק מהמדרונות המערביים של הגבעה.

גבעת שר – מראה כללי, מבט ממזרח למערב
גבעת שר – מראה כללי, מבט ממזרח למערב

על-פי תוכניות בינוי העיר (מד-2020), פסגת גבעת שר (הבוסתן) מתוכננת להישאר בצורתה. על-פי אותה תוכנית, האזור שסביב הבוסתן מיועד לתכנון ופיתוח במסגרת שלב ב' של העיר. סביבה זו עשירה בצמחייה וגדושה בשרידי עבר (להלן).

כאמור, גבעת שר מופרדת מסביבתה, וזאת על-ידי מספר ערוצים, כבישים ודרכי עפר. ממזרח תוחם את הגבעה כביש שדרות החשמונאים, העובר בקטע זה בערוץ נחל שעלבים. הערוץ מתעקל ליד גבעת שר דרומה ושוב מערבה ותוחם את הגבעה גם מדרום, בטרם ימשיך מערבה לקראת מפגשו עם נחל איילון. בקטע זה עוברת הדרך הישנה (חסומה היום) אשר קישרה בין מודיעין לקיבוץ שעלבים.

מצפון תוחם את גבעת שר ערוץ המהווה יובל של נחל ענבה. יובל זה מפריד בין שכונות השבטים ומוריה, עובר למרגלות אתר אום אל-עומדאן, חוצה את שדרות החשמונאים ונמשך מערבה, מצפון לגבעת שר. מצפון-מערב לגבעת שר פונה הוואדי צפונה עד למפגש עם הערוץ המרכזי של נחל ענבה. לאורך הערוץ נפרצה דרך-עפר רחבה ונוחה המתחברת לכביש 431.

ממערב תוחמת את גבעת שר דרך עפר היוצאת מהדרך שנזכרה בפסקה הקודמת ונמשכת דרומה, אל אוכף טופוגרפי קטן, בין גבעת שר (ליד חורבת שר) לבין גבעת חורבת בית-שנה. הדרך נמשכת מהאוכף דרומה, לכיוון שעלבים.


בוטניקה

כאמור, על מרום הגבעה משתרע מתחם מוקף גדרות אבן ובו בוסתן מרשים של עצי זית ושקד וכן עצים נוספים. בוסתנים נוספים משתרעים על המדרונות המערביים, כאשר ראוי לציון מיוחד בוסתן עצי הזית המרשים בתחתית המדרון הדרום-מערבי, במקומה של חורבת שר. בהיקף הגבעה יש שיחייה עשירה בשלטון של אשחר ארץ-ישראלי וזקנן שעיר.

בגבעת שר קיים ריכוז גדול יחסית של צמחים נדירים ברמה האזורית: אגס סורי, גביעונית הלבנון, בן-חצב יקינטוני, דמומית ארץ-ישראלית, סייפן התבואה, קנרס סורי, חוטית הביצות, תלתן האלמוות. נוכחות געדת החורש היא נדירה ברמה הארצית.

בפסגת הגבעה צומח עץ חרוב מרשים במיוחד, המהווה מקום חנייה ומנוחה מושלם.

קישור לסוגי הצומח שנסקרו במקום

קישור לסוגי היונקים שנסקרו במקום

קישור לסוגי החרקים שנסקרו במקום

קישור לסוגי הזוחלים שנסקרו במקום

קישור לסוגי העופות שנסקרו במקום


היסטוריה וארכיאולוגיה

גת בעלת שרידי רצפת פסיפס במדרון הדרומי של גבעת שר
גת בעלת שרידי רצפת פסיפס במדרון הדרומי של גבעת שר
שמו הערבי של המקום הוא ח'רבת אום-סור. המילה הערבית סור היא בעברית חומה והמילה אום ניתנת לפירוש כ-אם או כ-בעלת ולפיכך תרגום השם הערבי לעברית היא החורבה בעלת החומה או חורבת בעלת החומה. ב-1960 העניקה וועדת השמות הממשלתית למקום את השם חורבת שר (שאר) על-סמך דמיון שם. עם-זאת, ייתכן ומקור השימוש במילה הערבית סור מקורו בעברית דווקא.

פרופסור אברהם נגב כתב פעם על שימור שמות עתיקים בידי הבדווים והערבים: "...אין ספק, שהם למדו את השמות האלה בעוד היישובים שאותם שירתו היו קיימים...". בספר ירמיהו פרק ב' מופיע הפסוק "...ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה...". על-פי המילון, סורי הגפן הם ענפי-הגפן המיועדים לגיזום ולהרחקה. על-פי דעת כותב שורות אלו – הגידול העיקרי על גבעת שר בימי-קדם היה גפנים לייצור יין, וזאת עקב ריבוי הגתות, השומרות ושאר מבני-האבן.

ייתכן שוועדת השמות הממשלתית הזדרזה מידי בזמנו כאשר הסבה את השם ח'רבת אום-סור לחורבת שר. בהחלט ייתכן שהתושבים הערבים שימרו שם עתיק, כפי שהציע אברהם נגב לגבי מקומות אחרים. ייתכן שתושבי אזור ח'רבת אום-סור שימרו בשמה את הקשר הקדום שבין המקום לגידול גפנים, אם כי גפנים בעלות כמות ניכרת של ענפים "רעים", ענפים המיועדים לסילוק.

ח'רבת אום-סור מוזכרת מספר פעמים בהקשר למשא-ומתן בין צה"ל לבין הלגיון הערבי (צבא ירדן) בתיווך האו"ם, על קביעת קו הפסקת-האש בשולי עמק איילון בתחילת ההפוגה השנייה בקרבות מלחמת העצמאות, בתחילת חודש אוגוסט 1948.

גבעות מודיעין, ובתוכן גם גבעת ח'רבת אום-סור ואזורה, נכבשו ערב כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה, במהלך החלק השני של מבצע "דני", בחודש יולי 1948. במהלך קביעת קווי ההפוגה, חלק מקציני האו"ם אימצו את העמדה הירדנית ודרשו מצה"ל לפנות שטח בצורת משולש שאחד מקדקודיו היה ח'רבת אום-סור. המשא-ומתן נקטע עקב פיצוץ בנין משאבת המים של לטרון ב-'מבצע קומנדו פרטי' של קבוצת קציני לגיון וח'רבת אום-סור נשארה בתחומי מדינת ישראל (נושא המשא ומתן נזכר גם בתיק האתר 'גבעות חדת, בארית וקנובה').

   שדה דגניים בחלקה מסוקלת ומתוחמת באבנים
שדה דגניים בחלקה מסוקלת ומתוחמת באבנים
בממצאי סקרים ארכיאולוגיים שונים של האזור בעבר צוינו באתר שרידי כנסיה ומבנים אחרים, ריכוז שומרות ורוגמים, גתות חצובות ובורות מים. במהלך השנים שקדמו להקמת העיר מודיעין ובשנים הראשונות לקיומה נסקר האתר מספר פעמים על-ידי אנשי העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעים, החברה להגנת הטבע ואנשי סביבה מקומיים אחרים. על הגבעה זוהו מספר רב של גתות, בורות ושקתות-אבן, מערות קבורה ומערות אחרות, ערכי בוטניקה ייחודיים ועוד.

אזכור חשוב ומיוחד במינו של חורבת שר מופיע במחקרו של צבי רון העוסק במחקר מבני-האבן הנמצאים באלפיהם בשטחים החקלאיים במרחבי יהודה ושומרון. מבני-האבן בחורבת שר מוגדרים במחקרו של רון כשומרות מטיפוס עופרה – על-שם העיר עופרה המקראית המזוהה עם הכפר טייבה שבשומרון, שם מצויות שומרות מטיפוס זה במספר רב.

הייחוד והצפיפות של מבני-האבן בחורבת שר גרמה לרון להכליל את האתר במחקרו רחב ההיקף – זאת על-אף העובדה שחורבת שר נמצאת בשפלה ולא בתחום הרי יהודה והשומרון, אזור המחקר. בשיחה אישית עם צבי רון הסתבר כי הוא התוודע למקום רק בסוף תהליך הכתיבה, ועקב ייחוד המקום הוא מצא לנכון לצרף אותו למחקרו. עם זאת, ראוי לציין כי רק חלק קטן מהמון גלי ומבני האבן שבראש גבעת שר אכן עונים להגדרת שומרות.

בשנת 2003 נערך במקום סקר ארכיאולוגי על-ידי בית הספר לארכיאולוגיה על-שם נלסון גליק מההיברו יוניון קולג'. הסקר נוהל על-ידי ד"ר יובל גדות והשתתפו בו בני נוער מחוגי הסיירות בעיר. הסקר התמקד ביישוב העתיק (חורבת שר) הממוקם סמוך וממזרח לאוכף המערבי ובמתחמים המגודרים בגבעה ממזרח (פסגת גבעת שר) אשר היוו ככל הנראה את הפריפריה החקלאית של היישוב הקטן.

בשנים 2004 ו-2005 נערכו בחורבת שר שתי עונות חפירה ארכיאולוגיות, בניהולם של דוד אילן, יובל גדות ויואב פרחי. החפירות נערכו בשיתוף עיריית מודיעין מכבים רעות ועם הקהילה המקומית. על-פי ממצאי הסקר והחפירות, במקום התקיים יישוב בשלוש תקופות עיקריות: התקופה ההלניסטית המאוחרת, התקופה הביזאנטית-אומיית והתקופה הממלוכית. פרטים על הסקר והחפירות (לרבות צילומים ותרשימים של מקצת הממצאים)

ניתן למצוא בפרסומי רשות העתיקות:
http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=152&mag_id=110
http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=401&mag_id=111

ניתן לחלק את גבעת שר למספר אזורי-משנה, כאשר הגורם הדומיננטי הוא היקף הפעילות האנושית בכל אחד מאזורי המשנה ובהתאמה הצמחייה השונה באזורי-משנה אלו (ראו פרק הבוטניקה).
אזורי-המשנה כוללים:
חורבת שר / מתחם הבוסתן באוכף המערבי – ריכוז זיתים וביניהם עשביה.
מתחם הבוסתן בראש הגבעה – ריכוז זיתים ועצי בוסתן אחרים וביניהם עשביה
קבוצת מתחמים מגודרים קטנים על שלוחת הגבעה הצפון-מערבית – בעיקר זיתים וביניהם עשביה.
העמק המערבי – שטח פתוח. עשבייה עשירה בעמק הממוקם בין שתי שלוחת הגבעה, הדרום-מערבית והצפון-מערבית.
המדרון הצפוני – שטח פתוח. בעיקר עשבייה. פה ושם נמצאים מספר מתקנים חצובים.
המדרון המזרחי – שטח פתוח ובו עשבייה. על המדרונות קיימים מספר מערות וחציבות. בולט וואדי קטן ועמוק.
המדרון הדרומי – בעיקר עשבייה בשטח פתוח רחב-ידיים, כולל וואדי רדוד. מספר לא-קטן של מתקנים חצובים ובנויים. תצפיות נפלאות דרומה.

בשלושת הוואדיות היורדים מהגבעה (העמק הרחב ממערב, הוואדי העמוק ממזרח והוואדי הרדוד מדרום) ניכרים שרידי טרסות ונוכחות מרשימה של דגניים. ככל הנראה שימשו טרסות אלו (וכן שטח מסוקל ומתוחם בראש המדרון הדרומי) לגידולי תבואות. גתות היין מעידות על נוכחות משמעותית של גידול ענבי-יין בעבר ובמתחמים המגודרים הנראים היום גדלים שפע עצי זית. כך מהווה גבעת שר דוגמא מצוינת לגידולים הקלאסיים של האזור: תבואות, זיתים וענבי יין – ארץ דגן, יצהר ותירוש של ממש.
שומרה מטיפוס עופרה (על-פי הגדרות צבי רון)
שומרה מטיפוס עופרה (על-פי הגדרות צבי רון)

חורבת שר

מתחם מגודר ובו בוסתן, בעיקר עצי זית, סמוך לאוכף המערבי המחבר את גבעת שר ממזרח עם גבעת בית שנה ממערב. בתחום הבוסתן, סביבו ועל המדרון ממזרח לו קיימים שרידי חורבת שר, אשר נסקרו ונחפרו חלקית בחפירות ארכיאולוגיות קהילתיות.


מתחם הבוסתן בראש גבעת שר

מתחם מגודר ומרשים במרום גבעת שר. המתחם משתרע על שטח נרחב יחסית ובו מתקני אבן רבים, שצפיפותם מהווה במידת מה תעלומה. בולטים במיוחד גלי אבן מסוקלים אשר נבנו בקפידה. חלקם בעלי גרם מדרגות העולה לראש גל-האבן (שומרות) ורובם נטולי מדרגות (ערימות סיקול).

במתחם קיים גם שרידי מבנה, מספר בורות-מים, מערות וגתות. מתקני האבן השונים מאפשרים הדגמה מרשימה של מרבית מרכיבי הכרם העתיק כפי שהם מופיעים במשל הכרם המקראי (ישעיהו, ה'): "אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו. כרם היה לידידי בקרן בן-שמן. ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק, ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו... ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עושה לכרמי. הסר משוכתו והיה לבער, פרץ גדרו והיה למרמס... ".


מתחמים

קבוצת מתחמים מגודרים קטנים על שלוחת הגבעה הצפון-מערבית

כאמור, גבעת שר בנויה בצורת האות כ'. על השלוחה הצפון-מערבית (הזרוע העליונה של ה-כ') קיימים מספר מתחמים נוספים מגודרים בגדרות אבן, ברמת אינטנסיביות פחותה מזו של המתחם בראש הגבעה. בחלק מהמקומות נראה שעבודת יצירת המתחם נעצרה באמצע. יוצא דופן הוא המתחם המערבי ביותר, בו ניכרת פעילות אדם אינטנסיבית יותר, לרבות שומרה, ערימות סיקול, שרידי מבנה ומערת קבורה.

העמק המערבי
בין שתי זרועות הגבעה הפונות מערבה (זרועות ה-כ'), השלוחה הצפון-מערבית (קבוצת המתחמים הקטנים) לשלוחה הדרום מערבית (חורבת שר) משתרע עמק רחב יחסית ובו שטח נרחב של אדמת סחף טובה. אין ספק שבמקום זה גידלו בעבר דגניים, ואילו היום העמק מהווה עשביה רצופה ומרשימה.

העמק המערבי – מבט לכיוון מזרח
העמק המערבי – מבט לכיוון מזרח

המדרון הצפוני
כאמור, הבוסתן שבראש הגבעה מוקף שטחים פתוחים מצפון, מזרח ומדרום. המדרון הצפוני גולש אל עבר יובל גדול של נחל ענבה כשעל המדרון פזורים מספר מתקנים חקלאיים חצובים ושימני חציבות נוספות. בקצה התחתון של המדרון, מול חורבת אום אל-עומדאן נחשפו מספר מערות קבורה אשר כוסו מחדש לאחר העבודות במקום ולא ניתן לראותן היום. על המדרון ניתן לראות גם שרידי דרך עתיקה אשר חיברה ככל הנראה בין בית-שנה וחורבת שר לבין אום אל-עומדאן.


המדרון המזרחי
המדרון המזרחי ממשיך את רצועת השטח הפתוח החובק את המתחם של מרום גבעת שר. על המדרונות קיימים מספר מערות וחציבות. בולט וואדי קטן היורד אל ערוץ נחל שעלבים ובו שרידי טרסות.


הוואדי במדרון המזרחי – מבט משדרות החשמונאים למערב
הוואדי במדרון המזרחי – מבט משדרות החשמונאים למערב

המדרון הדרומי
שטח רחב-ידיים המשתרע מהגדר הדרומית לכיוון ערוץ נחל שעלבים, כולל וואדי רדוד החוצה בין חלק המדרון הדרום-מזרחי לחלק הדרום-מערבי. חלקו העליון של שטח זה הוא בעצם המשך פסגת הגבעה. סמוך לגדרות המתחם של ראש הגבעה קיימים מספר גתות ומעט דרומה משם שטח מסוקל ותחום באבנים – ככל הנראה שדה דגן וייתכן ומדובר במתחם גרנות.

השטח מכאן ודרומה לא זכה עד כה לתשומת לב, אולם על המדרונות יש מספר לא קטן של מתקנים חצובים ובנויים (במיוחד בחלק הדרום-מערבי) ותצפיות נפלאות דרומה, אל עבר שעלבים ונוף איילון, גבעת בן דקר, עמק איילון ורכס פארק קנדה.


חשוב לדעת

אזהרה!

השבילים עוברים בקרבת בורות-מים ומבני אבן (שומרות וערימות סיקול).
יש להקפיד על הליכה בשבילים המסומנים בלבד! אין לעלות על השומרות!

חפש באתר

All Rights Reserved © - Municipality of Modiin   כל הזכויות שמורות © - עיריית מודיעין מכבים רעות, רחוב תלתן  1 טלפון: 08-9726000