בתוך יער בן שמן שוכן לו מקום קסום ומיוחד שעל פי הסיפורים שימש למקום מנוחתם של נזירים שעלו לרגל בדרכם לירושלים, בקעת הנזירים (מערת אל חביס) - היא סדרת מערות עם כוכים מהתקופה הביזאנטית שהן לא פחות ממשחק מבוך עבור ילדים ומשפחות. מה נמצא באתר וסמוך לו: חללים במערה; שביל אופניים - סינגל ענבה; בריכת ביר -אשמי (בריכת חורף); חורבת זכריה; חורבת כלך; מערת קבורה רומית; יער ערוץ הילדים ; ערוץ נחל גמזו .

מערת הנזירים, מוארת ומאווררת, דבר שמייתר את הצורך בפנסים, רק קצת עזרה לילדים כדי לטפס ולהיכנס היישר אל תוך נבכי מערת הנזירים - דרך חור ענק בקיר, בתוך המערה ישנם כוכי שינה, ועל הקירות חרוטים צלבים.

כל האזור של בקעת הנזירים נמצא למעשה על אפיק נחל גימזו - נחל אכזב הנמצא בלב ליבו של יער בן שמן המרשים, למרות היותו נחל אכזב, בתקופות החורף והאביב לובש האזור כולו ירוק ופורח להפליא. ילדים ייהנו מאוד מהפיתולים והכוכים שבתוך המערה, שימו לב בהיכנסכם לתוך המערה - יש מדרגה. זהירות שלא ליפול.

צעדת מודיעין בבקעת הנזירים. צילום: חורחה נובומינסקיצעדת מודיעין בבקעת הנזירים. צילום: חורחה נובומינסקי

מידע למטיילים

מיקום האתר

בקעת המערות המכונה "בקעת הנזירים" היא בקעה רחבה שאורכה כ- 500 מטרים לערך שנוצרה ע"י נחל גמזו. הבקעה נמצאת בשטח פתוח בחלק הצפון-מערבי של העיר מודיעין מכבים רעות.

במרכז הבקעה בולטת רחבה גדולה שלצדה מערה שכינוייה אל-חביס, ומעברו השני של הערוץ בולטת בריכה חצובה, ביר א-שאמי, שלצידה עץ שיזף גדול-ממדים.

איך מגיעים

דרך ההגעה הראשית והנוחה אל הבקעה ואתריה היא באמצעות כביש הגישה אל בית העלמין של העיר מודיעין מכבים רעות. הכביש עובר בחלקו העליון של ערוץ נחל גמזו. משדרות הרכס יש שילוט שמוביל לבית העלמין, נוסעים בדרך עפר וממשיכים לפי השילוט עד שמגיעים כ 7 דקות נסיעה.

סימון שבילים: האדום מטפס אל גבעת חורבת זכריה והכחול מסמן את דרך העפר המובילה לבקעה.

בוויז יש לרשום : "בקעת הנזירים"

תיאור המסלול

בקעת הנזיריםבקעת הנזירים

מסלול זה יכול להיערך בין חצי שעה ועד שעתיים, תלוי בכם, על אף שמרבית האתרים המצוינים פה סמוכים זה לזה. לתחילת המסלול ישנן אפשרויות רבות מכל כיוון דרך שערי הכניסה ליער בן שמן:

  • משער בקעת הנזירים ללכת על שביל העפר מכיוון מזרח לכיוון מערב עד שמגיעים לבקעת הנזירים.

  • משער קדומים, הולכים מתחת לכביש 443, ממשיכים ללכת על השביל עד שמזהים את הגן המוזיקלי מצד ימין, ממשיכים מגיעים לצומת שבילים שם פונים שמאלה בהתאם לשילוט עץ במקום. (מצפון לדרום).

  • משער הרצל, הנמצא על כביש 444 , לפני היישובים גמזו וכפר דניאל, הולכים על השביל מדרום לכיוון צפון עוברים דרך יער הקהילות עד למפגש הצירים הולכים כל הזמן ישר לפי בסימון שבילים שחור שבהמשך הופך לירוק , עד שמגיעים להתפצלות שם נפנה ימינה לפי השילוט (מסלול למיטיבי לכת או לרכיבת אופניים).

  • משער מצפה מודיעין הולכים, פונים ימינה למצפה מודיעין, ממשיכים ללכת לאורך גן הפסלים, עוברים את חניון ליקויי ראייה ,את הגן המוזיקלי אז נפנה שמאלה , לאחר הליכה קצרה נגיע לצומת שבילים שם נפנה ימינה, לאחר הליכה קצרה נגיע למערת הנזירים.

    ** מומלץ להיעזר מפת סימון שבילים מס' 9, "מבואות ירושלים" או לחלופין במפת ק"קל של יער בן שמן.

מערת אל חאביס (''מערת האסירים'')

המערה מרשימה מאוד ובתוכה תבחינו בקשתות עם עיטורים, ניתן לעמוד בתוכה מאחר והיא גבוהה דיו בפנים. המערה שוכנת על צוק סלע שגובהו כ- 5 מטר, לפי הארכיאולוגים, מערות אילו היו טבעיות ונחצבו ע"י אדם כדי לשמש בתור מקום מגורים, כוכי השינה והצלבים הגדולים (כ -30 ס"מ) מעידים על כך שהם נחרטו בתקופה הביזנטית ( 324-638 לספירה), בזוהר ישנה התייחסות למערה זו שכונתה "מערתא דלוד"( מערת לוד על שום קרבתה ללוד).

אגדות מספרות על תנא נחום, תושב הישוב העתיק גמזו אשר חי במאה השנייה לספירה והיה מורהו של רבי עקיבא. בדרכו ללוד הסתתר במערה זו מפני חיילים רומאים שרצו להרגו. בשל קורי עכביש שיצרו מיסוך בכניסת המערה - הרומאים לא הצליחו לאתרו וכך ניצלו חייו.

פרשנות נוספת למערת אל -חאביס היא שזו מערה בה התבודדו ר' שמעון בר-יוחאי ובנו במשך שנים רבות, מערה המזוהה בדרך כלל עם מירון שבגליל. מבנה המערה - מסדרון מפולס ומתפתל שלאורכו חצובים דרגשי סלע מצביעים על כך שככל הנראה תכליתה היה לצרכי קבורה בתקופה מאוחרת יותר.

מערת אל חביסמערת אל חביס

מערת קבורה רומית

מערת הקבורהמערת הקבורה

כ-100 מטר מערבה ממערת אל חביס, בצד שמאל של שביל העפר הרחב, נמצאת מערת קבורה מעניינת ביותר מהתקופה הרומית. את הסימנים לכך שמדובר על מונומנט מהתקופה הרומית, ניתן לראות מעיטור של עיט, סמל האימפריה הרומית, שנחרט בכניסה למערה ואף בתוכה, אם נזדחל מעט פנימה נוכל להיכנס לתוכה, וניווכח מקסמו של המקום אשר עוטה עלטה מוחלטת לכן רצוי מאוד להביא פנס.

בריכת ביר א-שמי

כדי להגיע לבריכת ביר א-שמי, יש להמשיך ממערכת אל-חאביס לכיוון עץ שיזף גדול הניצב באופן בולט שיוביל אתכם לבריכה. הבריכה ניזונה מיובלים של נחל גמזו הזורם בחודשי החורף.

בריכת חורף חצובה בתוך סלע עם מדרגות אבן רחבות, המתמלאת בחודשי החורף במי גשמים ויוצרת בריכת מים עונתית ובה צמחים נדירים. ביר א-שמי שימשה כבריכת אגירה גדולה בתקופה הביזנטית, כמו כן היא משמשת כבית גידול למגוון בעלי חיים, כמו: צבועים, שועלים, חרדונים ודו-חיים.

גודלה של הבריכה הוא כ-15 על 10 מטרים. הסברה היא שהבריכה שימשה לרחצת הנזירים שהתגוררו כאן וכן תחנה לאספקת מים לעולי הרגל לירושלים. הבריכה עשויה מאבן גיר נוקשה ובלתי חדירה למים.

נחל גמזו

ערוצו הראשי של נחל גמזו מתחיל סמוך ליישוב מבוא מודיעים, אל עבר תל גמזו ומושב גמזו (מכאן מקור שם הנחל. ערוץ הנחל עובר מצפון לתל ולמושב) ובהמשך מתחבר עם נחל איילון סמוך ליישוב כפר דניאל.

אם תטיילו בשבילים הרבים והמסועפים, כמו עורקים בגופו של אדם, ביער בן שמן הצמוד, תגלו חורשות עצים מחטניים: ברושים ועצי אורן שלעיתים נדמה כמפוסלים בידי אומן . נחל גמזו זורם סמוך לתוואי מסלול האופניים שהוכשר ע"י ק"קל ונראה בבירור סמוך לשביל הראשי.

קטע של הנחל עובר למרגלות גבעת בית העלמין של מודיעין מכבים רעות (מדרום), שם מתרחב מעט ערוץ הנחל, עקב מפגש עם יובל קטן המתחבר מדרום-מזרח. הקטע בו מתרחב ערוץ הנחל נמשך לכיוון מערב מספר מאות מטרים וזכה לכינוי 'בקעת הנזירים'.

חורבת זכריה וחורבת קלך

נקודה זו היא חלק ממערך שבילי האופניים שסלל קק"ל. בחורבת זכריה נמצאו שרידי יישוב ביזנטי שכללו: כנסייה, מבנים מקומרים, בורות מים, שקתות מים, גתות עם משטחי דריכת ענבים, בית בד עם אגן ריסוק ועוד. ממצאים אילו בקרבת היישוב הנוצרי מהתקופה הביזנטית מלמדים על פעילות חקלאית ענפה. גם חרסים שנמצאו באזור חורבת זכריה מלמדים על כך שהיה פה יישוב גם בתקופה ההלניסטית עד העותמנית. חורבת קלך נמצאת בכיוון דרום -מזרח ביחס לבקעת הנזירים בסמוך לחורבת זכריה.



פניה למוקד העירוני מוקד 106
פניה למוקד העירוני
חזור לראש העמוד