הגבעות הדרומיות

אתר משולב – שטח פתוח הכולל שלוש גבעות, קטע מערוץ נחל (חלקו העליון של נחל שעלבים) ומספר יובלים קטנים יותר המתנקזים אליו. על שלושת הגבעות נמצאות חורבות: חורבת חדת, חורבת בווירה (בארית) וחורבת קנובה. בחורבת חדת נתגלו שרידים מרשימים של כנסייה ומבנה גדול סביבו. בשטח האתר מגוון מרשים של חי וצומח.

מיקום: האתר ממוקם בשטח פתוח מדרום לרעות ולשדרות מנחם בגין.

רחובות: מצפון וצפון-מערב – שדרות מנחם בגין; ממזרח – שביל המוליך דרומה מכיכר השוטר (שדרות מנחם בגין) וערוץ וואדי בין חורבת בארית ממערב לחורבת עגלגל ממזרחן; מדרום – קטע מציר דרך הפטרולים; ממערב – דרך עפר המחברת בין ציר הפטרולים לשדרות מנחם בגין.

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 642493 / 201491

דרכי הגישה ומערכת השבילים:

שטח גבעות חדת בארית וקנובה הוא נרחב ונמצא מחוץ לשטח הבנוי הנוכחי של העיר. לפיכך, ניתן להגיע לגבעות אלו ממספר רב של כיוונים ודרכי גישה, חלקם מתוך העיר וחלקם מתוך השטחים הפתוחים המקיפים אותו, בעיקר ממזרח ומדרום.

שתי דרכי הגישה העיקריות לגבעות חדת, בארית וקנובה מתוך העיר מודיעין מכבים רעות, הן משתי כיכרות הממוקמות בשדרות מנחם בגין, כיכר השוטר וכיכר מנחם בגין. בקרבת שתי הכיכרות קיימים מגרשי חנייה המאפשרים הגעה ברכב לקרבת שטח הגבעות. סמוך לשתי הכיכרות מוצבים מספר שלטי הסבר, בתחילת שבילים המוליכים אל שטח הגבעות.

• כיכר השוטר: מהכיכר מוליך דרומה שביל מסומן אל עבר גבעות בארית וקנובה. משביל זה מסתעף שביל אל שרידי כנסייה ביזנטית
      בפסגת גבעת חדת.
  

• כיכר מנחם בגין: ממזרח לכיכר יורדת דרך עפר אל הבקעה שבין גבעת חדת מצפון וגבעות בארית וקנובה מדרום. המשתמשים בדרך
      זו מתחברים בהמשך לשביל המגיע מכיכר השוטר.

• דרכים אחרות: ניתן להגיע אל גבעות חדת בארית וקנובה גם באמצעות דרך העפר התוחמת את שטח הגבעות ממערב, וכן באמצעות
      דרך הפטרולים, אליה ניתן להתחבר מרעות, משעלבים ומעמק איילון. מכיוונים אלו אין שבילים מסומנים העולים אל שלושת הגבעות.
  

תיק- אתר זה מתייחס לשטח נרחב, מדרום לרעות, הכולל שלוש גבעות – חדת בארית וקנובה – ובקעה קטנה שביניהן.
גבעות חדת בארית וקנובה מהוות חלק משטח נרחב בדרום-מזרח שטחה של העיר מודיעין מכבים רעות, שטח המופיע במפות תכנון העיר (תכנית מד-2020) כשטח לתכנון עתידי (בשלב זה, גבעות אלו נמצאות מחוץ לשטח הבנוי של העיר).

על פסגת שלושת גבעות אלו ממוקמות חורבות עתיקות ועל מדרונות הגבעות מתקיימת צמחייה עשירה ומגוונת, טבעית ושרידי בוסתנים, נטע-אדם. גבעות בארית וקנובה מחוברות ביניהן באוכף טופוגרפי קטן, בעוד גבעת חדת שמצפון להן ניצבת לבדה (גבעת חדת מתחברת באוכף טופוגרפי אל גבעת נ.ג. 312 שממזרח, שהיא הגבעה הגבוהה ביותר באזור מודיעין. גבעת נ.ג. 312 לא נכללת בתחום תיק אתר זה).

בין גבעת חדת מצפון לבין גבעות בארית וקנובה מדרום חוצצת בקעה קטנה אשר נוצרה במקום בו נפגשים שניים מערוציו העליונים של נחל שעלבים, נחל קטן אשר מוליך מערבה, כאשר ערוצו העיקרי עובר במקום בו נסללו שדרות מנחם בגין, מתפתל דרומה ושוב מערבה למרגלות גבעת חורבת שר, ממשיך מערבה מצפון לקיבוץ שעלבים ונשפך לערוץ נחל איילון, סמוך למושב משמר איילון.

כאמור, תיק אתר זה מתייחס לשטח נרחב. מצפון תוחם את השטח נתיב שדרות מנחם בגין, בקטע שבין כיכר השוטר לבין כיכר מנחם בגין; ממערב, תוחם את השטח דרך עפר העולה באפיק קטן דרומה, כמה עשרות מטרים ממערב לכיכר מנחם בגין ועד המפגש עם דרך הפטרולים; קטע מדרך הפטרולים תוחם את השטח מדרום, קטע המשתרע מחורשת האיקליפטוסים במערב (מחנה/בסיס צנחנים בעבר) ועד מרגלות גבעת חורבת שייח' סולימן במזרח.

התיחום ממזרח מורכב מעט יותר: אפיק קטן המתחיל מדרך הפטרולים, למרגלות גבעת חורבת שייח' סולימן, מוליך ויורד צפונה ומפריד בין גבעת חורבת בארית ממערב לבין גבעת חורבת עגלגל (ע'ג'נג'ול) ממזרח. ערוץ קטן זה, המתחבר אל הערוץ המרכזי של נחל שעלבים, מהווה את קו התיחום הדרום-מזרחי של השטח.

ממקום המפגש עולה צפונה ערוץ קטן נוסף אל האוכף שבין גבעת חדת לבין גבעת נ.ג. 312 ומשם לכיכר השוטר שעל שדרות מנחם בגין. קטע זה מהווה את קו התיחום הצפון-מזרחי של השטח.

כאמור, שלושת הגבעות והבקעה שביניהן יוצרות שטח נרחב וניתן להבחין במספר הבדלים בוטניים בחלקים שונים של השטח. עניין מיוחד לציבור מתבטא בפריחת השקדיות בחודש פברואר, בעיקר בחורבת בארית ובפריחת הדרדר הכחול בחודשים פברואר-מרץ בשביל המוביל מכיכר השוטר דרומה. צמחים נדירים ברמה הארצית אשר זוהו בשטח כוללים את הדמסון הכוכבני ותמריר בינוני. צמח נדיר ברמה האזורית אשר זוהה בשטח הוא הסמר המצוי.

גבעת חדת- הצפונית שבין שלושת הגבעות, מאופיינת בשיחייה פתוחה (בעיקרה בתה עשבונית) בשלטון אשחר ארץ-ישראלי וזקנן שעיר.

גבעות בארית וקנובה – הצומח הטבעי בגבעות בארית וקנובה דומה לזה של גבעת חדת, בתוספת עצי לבנה וכן עצי בוסתן דוגמת שקד וזית, עצי חרוב ותאנה, ומספר עצי סרק מרשימים (אורן וברוש) בפסגת גבעת קנובה.

הבקעה שבין הגבעות – בין גבעת חדת מצפון לבין גבעות בארית וקנובה מדרום עובר חלקו העליון של ערוץ נחל שעלבים וחלק מיובליו. אזור המפגש של מספר מיובלים אלו הביא להתרחבות של הערוץ בין שלושת הגבעות ולהיווצרות מעין "בקעה" קטנה. בבקעה זו היה ריכוז שפכי עפר אשר פונה ברובו. במקום מתבצע שיקום אקולוגי. בשלב זה, על שרידי שפכי העפר, התפתח ריכוז של צמחים חובבי חנקן, בעיקר חלמית מצויה.

הגבעה המערבית – בתוך תא השטח קיימת גבעה נוספת, קטנה, הממוקמת במערב השטח, סמוך לכיכר מנחם בגין. הצומח הטבעי על גבעה זו דומה לצמחייה של שלושת הגבעות האחרות אליהם מצטרפים עצי בוסתן שונים הנטועים על ובינות לשרידי טרסות.

• קישור למיני הצומח שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי היונקים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי החרקים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי הזוחלים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי העופות שנסקרו במקום
  

רישומים של משקוף אבן מבווירה שהכין קלרמון גאנו, לרבות היבטי-על והיבטי-צד של מגרעות אשר נועדו להיטיב את שילוב המשקוף במבנה

גבעות חדת בארית וקנובה סמוכות לקו הירוק, גבול שביתת הנשק בין ישראל וירדן בשנים שבין 1949 ל-1967. בין הקו הירוק ליער בן-שמן השתרע בזמנו שטח אימונים צבאי, אשר לאחר ביטולו הפך לשטח עליו נבנתה ונבנית העיר מודיעין. על גבעת חדת הקים צה"ל בזמנו מוצב אימונים אשר כלל תעלה היקפית ועמדות.

במהלך העבודות נתגלו עתיקות וב-1962 נערכה במקום חפירה ובה חשף הארכיאולוג רודולף כהן כנסייה ביזנטית מהמאה החמישית לספירה, כנסייה אשר היוותה חלק ממתחם גדול יותר, להערכתו – מנזר מבוצר. במהלך החפירות נחשפו עמודים ובסיסי עמודים, חלק מסורג מפואר וכן פסיפס מעוטר בדגמים הנדסיים ופרחוניים אשר שובץ ברצפת הכנסייה. סמוך למדרגות העולות לבימה התגלתה כתובת יוונית בעלת שלוש שורות ובה פסוק מתהילים מ"ב, ב': "כאייל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלוהים".

במסגרת פיתוחה של העיר מודיעין מכבים רעות נערכו בשנים האחרונות בגבעת חדת וסביבתה מספר חפירות ארכיאולוגיות. בחפירות נתגלו שרידים רבים, החל מהתקופה הכלקוליתית (לרבות ממצאים ייחודיים) ולאורך מרבית התקופות ההיסטוריות, עד לתקופה האסלאמית הקדומה. מרבית השרידים אשר נחשפו לאורך תוואי שדרות מנחם בגין ובמדרון שממול לגבעת חדת תועדו ולאחר מכן עברו תהליך פיתוח ובינוי.

כאמור, על פסגת גבעת חדת קיימת חורבה ובמרכזה כנסייה ביזנטית. על מדרונות הגבעה קיימים בורות מים, מערות קבורה וגתות חצובות (גת מרשימה במיוחד נהרסה בעת פיתוח סביבת כיכר השוטר). לאחר החפירות האחרונות באתר פעלה במקום חוליית שודדי עתיקות שנתפסה על-ידי פקחי רשות העתיקות. בסריקות שנערכו במקומות בהם פעלו שודדי העתיקות נתגלו שרידים מימי בית שני, לרבות מטבעות מתקופת המרד הגדול ומימי אלכסנדר ינאי.

חורבת חדת – איורים של המבנה בראש הגבעה. התרשימים באדיבות רשות העתיקות

סמוך לקבוצת העצים הגדולים שבראש הגבעה נמצאת מערת קבורה יפה ולא הרחק ממנה שרידי מבנה גדול, חצר ובורות מים. על-פי סקרים שנערכו במקום, מדובר ככל הנראה בשרידי חווה ביזנטית. כאמור, הארכיאולוג הצרפתי קלרמון-גאנו דיווח ב-1874 כי סופר לו שקנבוטה היה "אדם מתקופתו של אבראהים פאשה". אבראהים פאשה (אברהים עלי) היה בנו של מוחמד עלי אלכביר, שליט מצרים. מוחמד עלי, יליד אלבניה ששירת כקצין בצבא התורכי הוצב במצרים לאחר נסיגת נפוליון. בשלב מסוים מרד בשלטון התורכי והפך לשליטה העליון של מצרים ולאבי שושלת המלכים המצריים אשר שלטונה נמשך כ-150 שנה, עד להדחת המלך פארוק בשנת 1952.

בשיא גדולתו שלח מוחמד עלי את בנו, אבראהים פאשה (פחה) בראש צבא גדול אל ארץ-ישראל. אבראהים פאשה כבש את הארץ בשנים 1831-2 וכונן בה שלטון תקיף מאוד. הארץ נהנתה מביטחון ומגל פריחה כלכלית אשר הביא, בין השאר, להגירת המוני מצרים אל ארץ ישראל. יש עדויות כי חלק מהמהגרים המצריים הגיעו לשפלה, בעיקר לאזור שמדרום למודיעין. בהחלט ייתכן כי האדם קנבוטה, מקורו מצבאו של אבראהים פחה או מקבוצת המהגרים המצריים. השלטון בארץ ישראל חזר לידי התורכים ב-1840 כאשר קואליציה בינלאומית התארגנה ופעלה להסרת האיום המצרי.