שעת תחילת הצום 05:36 שעת יציאת הצום 17:09
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי
רש"י בסוף פ' ויצא גילה לנו כי יעקב אבינו לא ברח מיד לחרן אלה שהה י"ד שנים נטמן בבית שם ועבר בהליכתו ללמוד תורה קודם צאתו לחרן.ועוד מציין רש"י (כח,יא) וישכב במקום ההוא לישון מעט מלמד כי באותו מקום שכב אולם בי"ד שנה שלמד בבית שם ועבר לא שכב בלילה לפי שהיה עוסק בתורה.
המשך הסבר על פרשת וישלח
16:18כניסת שבת
16:38שקיעה
17:09יצאת שבת
16:19כניסת שבת
16:39שקיעה
17:10יצאת שבת
בגמ' מעילה (דף יז:) מתואר שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את הנדות, הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי (פרש"י- שגילח השער שעל מצחו והניח השער של אחריו כעין בלורית שהעובדי כוכבים עושין כדי שלא יכירו בו שהוא יהודי) והלך וישב בין מנהגי רומי אותם שליטים מקבלי ההחלטות והציג בפניהם מספר שאלות אודות הגזירות על היהודים א.אמר להם מי שיש לו אויב האם חפץ הוא שאויבו יעני או יעשיר?
המשך הסבר על פרשת מקץ
מאי חנוכה? שאלה זו נשאלה בגמ' לפני שנים רבות אך היא שאלה שיש לשאול דור לדור גם בימינו אנו. הרי כבר 2138 שנים מאז שנת ג' תרכ"ו שבו נכנסו החשמונאים בחזקה וחדשו את הדלקת נרות הקודש במנורה הטהורה,בבית המקדש שבירושלים בירת מדינת ישראל.
המשך הדרשה
16:21כניסת שבת
16:41שקיעה
17:13יצאת שבת
במפגש המיוחד המופיע בתחילת פרשתנו, פרשת ויגש, קיים מפגש סוער בין יהודה ליוסף. והנה כשנתבונן לעומק בפסוקים נגלה סוד בפרשיית מכירת יוסף וחזרתו לחיק משפחתו ואומתו. בהתבוננות זו אנו מוצאים שמופיע חותם פניו של יוסף פעמים רבות...
המשך הסבר על פרשת ויגש
16:25כניסת שבת
16:45שקיעה
17:17יצאת שבת
שעת תחילת הצום 05:36 שעת יציאת הצום 17:09
16:30כניסת שבת
16:50שקיעה
17:22יצאת שבת
בסוף הפרשה אנו עדים למפגש טעון מאוד בין משה ואהרון ובין שוטרי בני ישראל. "ויאמרו אלהם ירא ה' עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת-חרב בידם להרגנו"...
המשך הסבר על פרשת שמות
16:35כניסת שבת
16:55שקיעה
17:27יצאת שבת
בתחילת הספר אנו פוגשים את המיילדות העבריות אשר סיכנו את נפשם למען עם ישראל ועל כן הקב"ה השיב להם שכר על כך: "ויעש להם בתים" ופירשו רבותינו במסכת סוטה דף ד. ששיפרה זו יוכבד ופועה זו מרים ונתן להן שכרם שמיהם ייצאו בתי כהונה ובתי לוויה ובתי מלכות ואכן מצאנו שנתקיים ביוכבד כהונה ולוויה ובמרים שנישאה לכלב בן יפונה משבט יהודה מלכות...
המשך הסבר על פרשת וארא
16:42כניסת שבת
17:02שקיעה
17:33יצאת שבת
16:48כניסת שבת
17:08שקיעה
17:40יצאת שבת
יום חמשה עשר בשבט נקבע כראש השנה לאילנות כמבואר במשנה (ר"ה ב.) לשיטת בית הלל, ויום זה קובע את מעמדם ההלכתי של האילנות כתחילת השנה לענין מעשרות וערלה. ופירות שחנטו לפני ט"ו בשבט משתייכים לשנה קודמת ופירות שחנטו אחר ט"ו בשבט משתייכים לשנה הבאה.
המשך הסבר על פרשת בשלח
16:54כניסת שבת
17:14שקיעה
17:46יצאת שבת
תחילת הצום: 04:54 סיום הצום: 18:01
יתרו - יתר שמו, שייתר פרשה אחת בתורה: את פרשת הגר הראשון, אשר עומד לפנינו, לא כנגרר, לא כאנוס, לא כמחפש אחר המצליחנות הלאומית - אלא, צועד זקוף קומה, בדרכו אל האמת.
המשך הסבר על פרשת יתרו
17:01כניסת שבת
17:21שקיעה
17:52יצאת שבת
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, רגע אחרי מתן תורה פותחת פרשתנו במשפטים ודינים שונים שהתורה יורדת ועוסקת בדינם ועניינם.
הנושא הראשון שאיתו נפתחת הפרשה זה בזכויותיו של העבד העברי, ומעבר לדיני ולהלכות התורה נותנת התורה ביטוי
משמעותי לחופש ולדרור הניתן לאדם. דין זה בא בכללותו בה להביע את הסתייגותה התורה מ"עבדים ושפחות" ומדגישה את החירות האישית של כל אדם וניצול אוצרו הגדול- הזמן.
המשך הסבר על פרשת משפטים
17:07כניסת שבת
17:27שקיעה
17:59יצאת שבת
בפתיחת הפרשה בני ישראל מצויים "וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" ותרומתם זו מיועדת לבניית המשכן
שתכליתה השראת שכינה בעם ישראל: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
וכך דרשו רבותינו במסכת קידושין מ: "וכבר היו ר' טרפון וזקנים מסובים ונשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול?
המשך הסבר על פרשת תרומה
17:13כניסת שבת
17:33שקיעה
18:04יצאת שבת
17:18כניסת שבת
17:38שקיעה
18:10יצאת שבת
"כי תשא את-ראש בני-ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקד אתם ולא-יהיה בהם נגף בפקד אתם"
רש"י מפרש "ולא יהיה בהם נגף"- כשתחפוץ לקבל סכום מנינם לדעת כמה הם אל תמנם לגולגולתם אלא יתנו כל אחד מחצית השקל ותמנה את השקלים ותדע מנינם ולא יהיה בהם נגף-שהמנין שולט בו עין הרע והדבר בא אליהם, כמו שמצינו בימי דוד" עכ"ל.
המשך הסבר על פרשת כי תשא
17:24כניסת שבת
17:44שקיעה
18:15יצאת שבת
השבת נברך את חודש-אדר שני במשנה ברכה להרבות בשמחה .
ובימים קשים אלו אשר עם ישראל מאויים מן הסובבים אותו וכל המציאות מחוץ תשכל חרב בפיגועים חדשים לבקרים, ומחדרים אימה ממעשים אלימות מזעזעים בתןך חדרי עמינו בני נוער הנוהגים באלימות אכזרית ללא כל סיבה מובנת.
המשך הסבר על פרשת פיקודי
17:29כניסת שבת
17:49שקיעה
18:20יצאת שבת
"מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה. כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך. מאין כמוך ה' גדול אתה וגדול שמך בגבורה. וה' אלוקים אמת הוא אלוקים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יחלו גוים זעמו אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותיה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודר.
המשך הסבר על פרשת ויקרא
17:33כניסת שבת
17:53שקיעה
18:25יצאת שבת
בליל הסדר מצינים אנו את הפסוק ביחזקאל ט"ז "ואעבור עליך ואראך" ובאוצר המדרשים (עמוד תפו) שפסוק זה נאמר אלא על כנסת ישראל שהיא שמחה בהקב"ה כמו שנאמר שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי (ישעיה ס"א) והקב"ה ג"כ שמח בה שנאמר וגלתי בירושלם וששתי בעמי (ישעיהו/ ס"ה).
המשך הסבר על פרשת צו
18:38כניסת שבת
18:58שקיעה
19:30יצאת שבת
18:42כניסת שבת
19:02שקיעה
19:33יצאת שבת
18:43כניסת שבת
19:03שקיעה
19:34יצאת שבת
18:46כניסת שבת
19:06שקיעה
19:37יצאת שבת
18:48כניסת שבת
19:08שקיעה
19:39יצאת שבת
בפרשת השבוע מתארת התורה דיני לידה, וענין הלידה הוא דבר מופלא כשלעצמו באשר הבאת צאצאים הם המשך לקיום העולם ומביא שמחה לאדם עד שנאמר בחז"ל בנדרים (דף סד) שמי שאין לו בנים חשוב כמת ר"ל, סגולות שונות מצינו בחז"ל שע"י עשייתם זוכים לבנים ואע"פ שאמרו מועד קטן דף כח א אמר רבא חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא הרי שלא תלוי במעשים אלא במזל, אך כתבו התוספות יבמות ע א שזכות גדול מהני (מועיל),
המשך הסבר על פרשת תזריע
18:52כניסת שבת
19:12שקיעה
19:44יצאת שבת
פרשת אחרי מות – קדושים המחוברת בשבתנו זו, מקבלות גוון מיוחד בצאת יום העצמאות. שתי הפרשיות אלו טעונות בחוקים ובמשפטים, וגם בציווי מיוחד ורחב בנושא צניעות ועריות, הן בפרשת קדושים, והן בפרשת אחרי מות.
המשך הסבר על פרשת קדושים
18:57כניסת שבת
19:17שקיעה
19:49יצאת שבת
בפרשת השבוע מסביר משה לאהרן אלעזר ואיתמר כיצד לנהוג בקרבנות היום, מהו אחריותו של שבט הכהונה והזהירות הגדולה שצריכים לשמור, א. יין ושכר אל תשת...ב. להבדיל בין הקודש ובין החול...(דהיינו בין עבודה קדושה למחוללת)...הרמה הרוחנית הגבוה לגבי הכוהנים נובעת א. מיחוסם הרם, ב. במקביל גם בכוחות ותכונות שנתן להם הבורא כדברי חז"ל בכמה מקומות "כהנים זריזים הם" דהיינו שאף פעולה שאדם מן השיגרה יתקשה לבצעה שבט הכהונה ניחון בזריזות מספקת כדי לקיימה.
המשך הסבר על פרשת אמור
19:02כניסת שבת
19:22שקיעה
19:54יצאת שבת
התורה מבטיחה לנו בפסוק "אם בחוקותי תלכו" (ויקרא כו,ג) שהליכה בחוקי ד' שע"פ דברי חז"ל רומזת ללימוד התורה בעמל והשתדלות כפרש"י -שתהיו עמלים בתורה. מביאה וגורמת לכל הברכות המצוינות בפסוקים לקמן "ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו" וגו'.
המשך הסבר על פרשת בחוקותי
19:07כניסת שבת
19:27שקיעה
19:59יצאת שבת
מדוע ניתנה התורה במדבר ולא כאשר הגיע עם ישראל לארץ הבחירה היא ארץ ישראל דאוירה מחכים ומעלת ישיבתה גדולה ואף מצוות התליות בארץ נוהגות רק בה והיה מן הראוי ששם תינתן התורה.
המשך הסבר על פרשת במדבר
19:12כניסת שבת
19:32שקיעה
20:04יצאת שבת
בחג השבועות קוראים את מגילת רות, מגילה עליה אומרים חז"ל ש"אין בה לא טומאה ולא טהרה, לא היתר ולא איסור, ולמה נכתבה, ללמדך שכר של גומלי חסדים" (ילקוט שמעוני).
פתיחתה של המגילה מלמד על שינוי בולט מספרי התנ"ך. אין בה ציון השנה המדויקת. לא מוזכר שמו של השופט שמנהיג את הדור. סיפור המגילה משתרע על שנים רבות, ואין בה איזכור למאורעות אחרים. "ויהי בימי שפוט השופטים". סתם ולא פירש.
המשך הסבר על חג שבועות
19:163כניסת שבת
19:36שקיעה
יצאת שבת
ברכה מיוחדת בה מתברכים אנו בכל יום היא ברכת כהנים, יברכך ד' וישמרך, יאר ד' פניו אליך ויחונך, ישא ד' פניו אליך וישם לך שלום. נשים לב לשינוי החד שפותחת הפרשה בלשון רבים כמ"ש "וידבר ד'...אמור להם" ואילו הברכה עצמה נאמרה ביחיד , יברך, ישמרך וכו'
המשך הסבר על פרשת נשא
כניסת שבת
19:37שקיעה
20:08יצאת שבת
בסיומה של פרשת בהעלותך מספרת לנו התורה אודות מרים אחות משה המדברת לשון הרע עם אהרן על משה ואף שמתוך כונה טובה דברה כתבה לנו התורה ענין זה בצורה בולטת ביותר כדי ללמדינו חומר ואיסור לשון הרע.
המשך הסבר על פרשת בהעלותך
19:21כניסת שבת
19:41שקיעה
20:13יצאת שבת
19:25כניסת שבת
19:45שקיעה
20:17יצאת שבת
וידבר ד' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבותם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו: ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי... וינח משה את המטת לפני ה' באהל העדת: ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים: ע"כ.
המשך הסבר על פרשת קורח
19:28כניסת שבת
19:48שקיעה
20:20יצאת שבת
נאמר בפרשת השבוע (במדבר כא, כז) "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון". ובגמרא בבא בתרא (דף עח:) דורשת עה"פ (במדבר כא, כז) "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון"."אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יוחנן מאי דכתיב "על כן יאמרו המושלים" וגו' המושלים אלו המושלים ביצרם. בואו חשבון בואו ונחשב חשבונו של עולם..."תבנה ותכונן" אם אתה עושה כן תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם הבא
המשך הסבר על פרשת חוקת
19:31כניסת שבת
19:51שקיעה
20:22יצאת שבת
תורתינו תורת חיים היא ומאורעות חיינו שזורים בתוכה כך שלא אחת נמצא התיחסות ברמז זה או אחר לאקוטאליה המתרחשת עימנו.
הנה בפרשת השבוע מתארת התורה כיצד התלכדו מדין ומואב שהיו שונאים זה לזה כנגד עם ישראל ועשו בינהם ברית מדינות למצב לחימה כנגד ישראל מענין להתבונן בהתיחסות המיוחדת לה זוכה בלק בעוד שאנשי ממלכתו במואב חוששים מעם ישראל מבחינה אסתרטגית צבאית וכו' שהרי עם רב יצא ממצרים (ג' פרסה על ג' פרסה) חששותיו של בלק מתוארים בצורה נפרדת בפסוק "וירא בלק" וגו' לאמר שמה שהטריד אותו לא היו אותם חששות אלא חשש אחר, ומהו?
המשך הסבר על פרשת בלק
19:32כניסת שבת
19:52שקיעה
20:23יצאת שבת
"ויקרב משה את משפטן לפני ה" (כ"ז, ה) התרחקותו של משה רבינו מכל לזות שפתיים וחשש נגיעה אישית באה לידי ביטוי בפסוקים אלו שכיון שאמרו בנות צלפחד: "והוא לא היה בתוך העדה הנועדים בעדת קרח", ורצו בזה להשמיע למשה כי צלפחד לא נימנה על מתנגדיו הרגיש משה את עצמו כאילו הוא נוגע בדבר ולא רצה לפסוק את ההלכה בעצמו, כי אם הקריב את משפטן לפני השם יתברך.
המשך הסבר על פרשת פנחס
19:32כניסת שבת
19:52שקיעה
20:23יצאת שבת
השבוע חל יום ראש חדש אב. על פי הכתוב בפרשת השבוע, זהו יום פטירתו של אהרן הכהן הגדול, אחיו הבכור של משה רבינו.
חז"ל מספרים שזכה אהרן לכהונה הגדולה "בשכר, "וראך ושמח בליבו", זכה אהרן לחושן המשפט על ליבו" (שבת קלט,א). כוונתם, כשמבשר הקדוש ברוך הוא למשה בהר סיני, שבשובו למצרים יבוא אחיו הגדול לקראתו, אומר לו ה' שאהרן ישמח מאד לראותו, ובשכר אותה שמחה שמילאה את ליבו, זוכה אהרן לשאת על ליבו את חושן המשפט, המהווה אמצעי להשראת שכינה בישראל.
המשך הסבר על פרשת מסעי
19:31כניסת שבת
19:51שקיעה
20:21יצאת שבת
אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב" "אלה הדברים" ופרש"י "לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירן ברמז, מפני כבודן של ישראל".
המשך הסבר על פרשת דברים
19:28כניסת שבת
19:48שקיעה
20:19יצאת שבת
הגמ' בעבודה זרה דף ה: -"אף משה רבינו לא רמזה להן לישראל אלא לאחר ארבעים שנה שנאמר (דברים כט) ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה וכתיב (דברים כט) ולא נתן ה' לכם לב וגו'. אמר רבה שמע מינה לא קאי איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שנין. אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה מאי דכתיב (ישעיהו לב) אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם" עכ"ל.
המשך הסבר על פרשת ואתחנן נחמו
19:25כניסת שבת
19:45שקיעה
20:15יצאת שבת
נאמר בפרשה )דברים י,כ "את ד' אלוקיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק וגו'. להדבק בחכמים. מצות עשה להתרפק בחכמים ותלמידהם שנאמר (דברים י,כ) "ובו תדבק" ואמרו חז"ל הדבוק בחכמים כדבוק בשכינה
המשך הסבר על פרשת עקב
19:20כניסת שבת
19:40שקיעה
20:10יצאת שבת
קראנו בפרשה "ונתן לך רחמים וריחמך" (דברים י"ג-י"ח) וידוע הוא כי מידת הרחמים היא אחת ממידותיו של הקב"ה שהוא מלא רחמים דהיינו אין יותר רחמן ממנו יתברך.
ולא רק בין אדם לחברו מצוה ללכת בדרכיו של הקב"ה במידת הרחמים ומצוות רבות יש בזה כגון: ואהבת לרעך כמוך" ועוד. אלא גם עם בעלי חיים יש לנהוג בדרך של רחמים עד שהוזהרנו מלצערם כמבואר בגמ' גיטין סב. שאסור לאדם לטעום מאומה עד שיאכיל את בהמותיו, שהקדימה התורה ציווי "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" ואח"כ "ואכלת ושבעת".ע"ש.
המשך הסבר על פרשת ראה
19:14כניסת שבת
19:34שקיעה
20:04יצאת שבת
בפרשת השבוע מצווה אותנו התורה שלא לסור מדברי חכמי ישראל שנאמר"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"הדבר טעון הבנה מדוע בתורה אלוקית נפלאה שהכל מובן להגיון ושכל ישר וכל סוגיא בתלמוד מבוררת עד דק בשכל והגיון ישר במצות אמונת חכמים יש ציווי לשמוע לחכמי ישראל גם בדבר שאיננו מבינים ואף חושבים אחרת ולביאור הסוגיא נעיין בגמ' ראש השנה (דף כה.)
המשך הסבר על פרשת שופטים
19:07כניסת שבת
19:27שקיעה
19:57יצאת שבת
בסוף הפרשה מובאת מצות התורה לזכירת ומחית עמלק שאת מצות קריאתה וזכירתה מקימים אנו בשבת הסמוכה לפורים שהרי המן האגגי צורר היהודים מזרע עמלק היה ועניין אחד הוא
המשך הסבר על פרשת כי תצא
18:59כניסת שבת
19:19שקיעה
19:49יצאת שבת
בימים אלו בהם אנו חשים שינויים מיוחדים בהנהגת העולם רעידות אדמה ואסונות טבע בצורה שבודאי מצריכה חשיבה והבוננות מיוחדת ואי אפשר להשאר אדישים נוכח תופעות אלו ובפרט בעיתוי חודש הרחמים והסליחות חודש אלול בו עם ישראל מכין עצמו לקראת יום ראש השנה ומצאנו בדברי חז"ל עה"פ "ויסר המלך את טבעתו"
המשך הסבר על פרשת כי תבוא
18:51כניסת שבת
19:11שקיעה
19:41יצאת שבת
אתם נצבים היום כולכם ...ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטרכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך מחוטב עציך עד שואב מימך.
כולם נצבים ולכל אחד יש תפקיד שונה וצרכים שונים העניינים המטרידים את ראשי הקהל אינם העניינים שבשגרה להם זקוקים חוטבי עצים ושואבי מים הטרודים מאוד במטרה להביא מזון וטרף לבני ביתם, וגם מלאכתו של החייט מנוגדת בתכלית למלאכתו של הנפח וכן הצייר והנגר יצירות שונות יוצרים גם איש המסחר ויושבי בית המדרש אנשים שונים ונפרדים הם בתפקידם. א"כ באופן טבעי איך יתכן שיהיה בניהם גיבוש ואחדות כאשר כל אחד פונה לרצונותיו האישיים ואינטרס אישי וצר מניע את מעשיו. כמאמר הפסוק "לתאוה יבקש נפרד". האם אין דרך וסיכוי לאחדות כל אותם הנ"ל? התשובה היא שיש דרך לשלימות כולם ואחדותם והיא רק על ידי זה שמעשיהם מכוונים לעשות רצון השי"ת, בזה כולם מגובשים לדבר אחד.
המשך הסבר על פרשת ניצבים
18:42כניסת שבת
19:02שקיעה
19:32יצאת שבת
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי
אנו משתמשים בקובצי Cookie, כדי להמשיך להשתמש באתר, יש לאשר את מדיניות הפרטיות שלנו.