גבעות חורבת נכס

אתר משולב – שלוש גבעות בעלות מאפיינים שונים: תל עתיק, גבעת שטח בור (וגם מתקנים חצובים שונים) וגבעה עליה ממוקמים שרידים של כפר ערבי קטן. על שלושת הגבעות מתקיים מגוון רחב של צמחי בר ובוסתן ונוכחות בעלי-חיים ועופות.

מיקום: האתר ממוקם ממערב למרכז עינב. רחובות: מצפון-מזרח – קטע משדרת המלאכות; ממזרח – רחוב המכונאי; מדרום, מערב וצפון-מערב – שטח פתוח.

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 643915 / 195850

דרכי הגישה ומערכת השבילים:

שביל ישראל חוצה את גבעות חורבת נכס מצפון-מערב לכיוון מזרח ולדרום-מזרח. בקטע זה שביל ישראל מתאים גם לאופניים ורכב רב-מינוע (4X4). הגישה הנוחה ביותר היא דרך קצה רחוב המכונאי במרכז עינב.

גבעות חורבת נכס מהוות יחידה נופית קטנה הכוללת ארבע גבעות והוואדיות שביניהן, ברום-מערבה של העיר מודיעין. הגבעות נמצאות בתוך משולש אשר קדקודו במחלף ענבה – נקודת המפגש בין כביש 1 התוחם את גבעות חורבת נכס מדרום לבין כביש 431 התוחם את הגבעות מצפון.

תוחם את המשולש ממזרח מתחם עינב (אזור המלאכה). תיק האתר מתייחס למרבית יחידה נופית זו, למעט הרכס הדרומי, המקביל לכביש 1, שטח הנמצא באחריות קק"ל.

השטח הנכלל בתיק האתר כולל שלוש גבעות: מערבית, מזרחית וצפון-מזרחית, עליה ממוקמים שרידי כפר זעיר, אל-כונייסה. וואדי קטן מפריד בין שלושת הגבעות ונכלל אף הוא בתיק האתר.

הגבעה המערבית היא אתר של חורבה עתיקה שטרם נחפרה. מראש הגבעה נשקף מראה מרהיב (למעט לכיוון דרום-מזרח) הגבעה מכוסה בצמחייה עשבונית, כמעט ללא שיחים ועצים.

הגבעה המזרחית שונה – גבעה זו לא הייתה מיושבת במהלך הדורות, על-אף שהיא גדושה בשרידי פעילות אדם. על המדרונות שילוב של צמחיה טבעית ועצים נטועים, וביניהם שיחייה עשירה. הגבעה הצפון-מזרחית (עמוד השער) נמוכה יותר ועליה ממוקמים שרידי כפר קטן, אל כונייסה. בינות בתי הכפר ובוואדי למרגלותיו שפע עצי בוסתן.

בשטח שלוש גבעות – מערבית, דרומית וצפונית-מזרחית, עליה נמצאים שרידי הכפר הערבי אל-כואניסה. בין שלושת הגבעות עובר וואדי המשתפל לכיוון צפון-מערב.

בסביבות החורבה ובוואדי – בוסתנים נטושים עם עצי זית, שקד וחרוב. בחלק המזרחי של השטח, הפונה למרכז עינב וכן בראש הגבעה המערבית – צומח עשבוני בשלטון שיבולת שועל נפוצה וכלך מצוי.

בשאר ההיקף של השטח - שיחייה בשלטון אשחר ארץ-ישראלי.

בשטח אותרו מספר צמחים נדירים ברמה האזורית והארצית: בגב-מים בגבעה המערבית נמצא דמסון כוכבני, הנדיר ברמה הארצית וכן חוטית הביצות, נדיר ברמה האזורית. בחורבה עצמה זוהה מרור עדין, צמח נדיר ברמה הארצית וכן קנה מצוי וקצח הציפורן הנדירים באזורנו.

במקום בולטת פריחת חצבים (במדרון הצפוני של הגבעה המערבית), כלניות (במדרונות המזרחיים) ופריחת השקד (בסביבת החורבה ובוואדי).

• קישור למיני הצומח שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי היונקים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי החרקים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי הזוחלים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי עופות שנסקרו במקום
  

שטח גבעות חורבת נכס עשיר בשרידים עתיקים, אולם עד-כה טרם נחקר האתר בצורה משמעותית. האתר נסקר במסגרת עבודות של א. שביט ושל החברה להגנת הטבע בתקופה שקדמה להקמת העיר מודיעין. עם זאת, נערכו מספר חפירות-הצלה ארכיאולוגיות בשטחים סביב לגבעות חורבת נכס, כחלק מההכנה לקראת סלילת כבישים ופיתוח שטחו המערבי של מרכז עינב.

בחינת ממצאי החפירות מלמדת על פעילות ערה באזור בתקופות הפרה-היסטוריות. ממצאי הסקרים (חרסים) וממצאים שונים בשטח (דוגמת גתות חצובות ומערות קבורה מסוג ארקוסוליה) מעידים על יישוב במקום בתקופות שונות. הגבעה המערבית שימשה ככל הנראה כמקום היישוב העיקרי, אולם המקום טרם נחקר.

החוקר הצרפתי ויקטור גרן היה ראשון החוקרים בעת החדשה (המאה ה-19) שהתייחס לאל-כונייסה. בספרו הוא ציין כך: "... ראיתי קצת שרידים של קירות עבים בנויים ממלית, שמייחסים אותם לכנסייה עתיקה חרבה, ואמרו לי כי שם החורבה ח'רבת אלכניסה...". גרן הדגיש כי המקום חרב ולא מיושב.

הכפר הזעיר אל-כניסה הוא כפר מאוחר, אשר נבנה במאה העשרים ככפר-בת של עינאבה הסמוכה (חורבת בית-ענבה), כנראה במקום ששימש קודם כעיזבה (כפר עונתי). רק במפקד הבריטי של שנת 1945 יש התייחסות נפרדת לכפר אל-כונייסה ונזכרים בו 40 תושבים בלבד.

מרבית השרידים החצובים נמצאים על הגבעה המזרחית וממזרח וצפון לשרידי הכפר הזעיר אל-כונייסה.

שרידי הכפר אל-כונייסה
בשרידי הכפר ניתן להבחין בסמטה הראשית, סמטאות צדדיות, מבני-מגורים, החצרות ומבני השירות הצמודים להם, לרבות מספר טאבונים וממגורה.

אחד המבנים שימש ככל הנראה כמסגד וניתן לראות גומחת תפילה (המחראב) הפונה דרומה. כמו כן ניתן לראות שרידים המאפשרים להבין את שיטת הקירוי (בניית תקרות) של לפחות חלק מהמבנים – בניית קשתות פנימיות מקבילות לרוחב החדר והנחת ענפים בין קשת אחת לשנייה כבסיס להנחת מצע של זרדים, עלים ועפר.