ביום שישי 14.11, התקיים טקס הנצחה וקריאת מעלה על שם רב סמל יונה בצלאל בריף, שממוקם בפארק השכנות, בסמוך לרחוב לוי. בטקס השתתפו בני המשפחה, חברים ותושבים שבאו לחלוק כבוד לזכרו.
בבוקר השבעה באוקטובר, בשעותיה הראשונות של מתקפת הטרור, שהה יונה עם צוותו בכוננות באזור מישור אדומים. הייתה זו שבת ראשונה מאז חזר יונה לשרת ביחידת דובדבן של עוצבת הקומנדו, לאחר שהשתקם מפציעה קשה. כאשר הגיעו דיווחים על חדירת מחבלים ליישובים, יונה וחבריו לא חיכו לאישור, הם יצאו דרומה והגיעו לקיבוץ כפר עזה בעיצומה של ההתקפה, תוך שהם חותרים למגע ומחסלים עשרות מחבלים.
יונה, ששימש גם כחובש קרבי, ספג צרור יריות בעודו מציל את לוחמי היחידה ומפקדה שנפגעו, נפצע קשה עם 13 קליעים שפגעו בגופו. כשהוא פצוע, גרר את חבריו הפצועים אל תוך מבנה מוגן, והחל לטפל בהם בקור רוח בלתי נתפס.
פינויו של יונה מזירת הקרב היה קשה: הרכב שפינה אותו ספג פגיעת טיל ונאלץ לעצור. רכב נוסף שנשלח לחלצו נקלע למארב מחבלים ונפגע גם הוא. במשך דקות ארוכות, שכב יונה פצוע, כשהוא ממשיך להילחם על חייו. לבסוף פונה למרכז הרפואי שיבא במצב אנוש.
417 ימים נלחם יונה בפצעיו. הוא עבר עשרות ניתוחים עם אינספור זיהומים, אובדן דם ומשברים רפואיים. יונה לא ויתר, בזכות העוצמות והאופטימיות שהקרין לסובבים אותו, ולאחר מאבק עיקש וממושך, יונה עצם את עיניו בפעם האחרונה, כשהוא מוקף במשפחתו ובחבריו הקרובים.
יונה, בן העיר, למד בבית הספר "משואת נריה" ולאחר מכן בישיבה התיכונית. היה מדריך בתנועת בני עקיבא ואף התנדב בתנועת כנפיים של קרמבו. יונה ניגן בגיטרה ובפסנתר, אהב לרוץ ובלט באחריות, ביושרה וביכולת להחזיק את הצוות. יהי זכרו ברוך.
המעלה שהוקם לזכרו ממוקם בפארק השכנות, כחלק מהפרויקט העירוני להנציח את בנותיה ובניה של העיר, חללי מלחמות ישראל במעלות ובמשעולים המוקמים על שמם. בכל מעלה ומשעול, אבן הנצחה ובה ברקוד לסריקה, המגולל את סיפור הגבורה והמורשת של כל חלל, לדורי דורות.
עם השלמת האכלוס במרבית השכונה, יחלו עבודות לריבוד מחדש של הכבישים בשלבים. השבוע יתחילו העבודות ברחוב שרה אהרונסון
