"כתף למשפחה" - הינו פרויקט נוסף שנמשך כבר 5 שנים וגם הוא מתקיים בשיתוף עם האגף לשירותים חברתיים במודיעין. "בשעה שהנשים מגיעות להרצאות ולסדנה שמארגן האגף, שומרות המתנדבות על הילדים ומפעילות אותם ובכך מאפשרות לנשים להשתתף בפעילות העירונית ובמקביל לילדים ליהנות מזמן איכות, משחקים ופעילות חברתית בצוותא ומתשומת לב אישית" אומרת נורית שופר, מרכזת הפרויקט.
פרויקט "משחקי חשיבה" הינו פרויקט חדש שפועל בשיתוף עם חברת "אשכולות חשיבה", שמכשירה את המתנדבות . המתנדבות משחקות עם הילדים, תלמידי כתות ב' בבית ספר אופק. "משחקי החשיבה המתבססים על שיטת הרמזור (אדום- עצור וחשוב, צהוב - החלט על דרך פעולה וירוק - פעל) הם דרך נוספת לפתוח החשיבה וללימוד כללי התנהגות של כבוד הדדי, גילוי סבלנות והקשבה לזולת ולפיתוח חשיבה אסטרטגית" אומרת גליה גל, מרכזת הפרויקט.
"מחמם את הלב לשמוע על הפעילות ההתנדבותית הענפה בה נוטלות חלק מתנדבות הסניף. ההתנדבות תורמת לקהילה, אך באותה מידה היא נותנת סיפוק והנאה למתנדבות עצמן. ניתן להתנדב בכל תחום של עשייה : בקהילה, בארגון וגיוס תרומות, באירוח המפגשים של הנשים ועוד. כל אחת יכולה למצוא את מקומה במגוון הפעילויות שמציעה הדסה ישראל ", סכמה אן, הנשיאה.
החברות הפתיעו את אן בהענקת "תעודת הוקרה מיוחדת" וזר פרחים על פעילותה רבת השנים בגיבוש הפעילות ההתנדבותית רבת ההיקף, בניהול הסניף בנועם הליכות ובדרך ייחודית ועל השתתפות פעילה בחלק מהפרויקטים שהוצגו.
"התכנית האומנותית" של הערב הצטיינה אף היא במקוריותה. הנשים התבקשו להביא תמונות של עצמן מגיל צעיר. התמונות הוצגו על גבי לוח קיר ועל המשתתפות היה לזהותן. חניתה ברוך "גילתה" בתמונות חברת ילדות שלא ראתה עשרות שנים מתנדבת חדשה בסניף. "רואים שבכל זאת משהו נשאר בנו מהילדות ושלא לגמרי השתנינו..." סכמה עליזה בחיוך חלק זה של הערב.
חלקה השני של התכנית כלל הבאת פריטים מן העבר. הנשים התבקשו להביא פריט בעל ערך סנטימנטלי כלשהו מהעבר, שהוא קרוב במיוחד ללבן ושהן שומרות עליו מילדות. ספור מרגש במיוחד עמד מאחורי תצוגה של שמלה קטנה לילדה כבת שנה שקבלה נורית דולב מדודתה. השמלה הגיעה אליה בדרך לא דרך לאחר שדודתה מסרה אותה בערב שבו נלקחה למחנה טרזנשטט.
רג'ין גרימן הביאה ספרון קטן בצרפתית שקבלה מאמה בשנת 1947 עם הקדשה ומאז ועד היום ספרון זה מלווה אותה ונמצא תמיד בשידה שליד ראשה."הספרון מלווה אותי כל חיי וככה אני נזכרת בפניה של אמי " אמרה רג'ין בהתרגשות.
אן בלינסקי הציגה למשתתפות תעודת מנייה משנת 1900. המנייה נקנתה ע"י סבה בדרום אפריקה כתרומה לקרן הקיימת לישראל. "כך תרמה יהדות העולם באותה תקופה למפעל הציוני ולבנין הארץ" אמרה אן.
כוסית יין לקידוש שעברה במשפחה הגיעה למשמרת לידיה של ג'ודי כבירי. כשהביאה את כוסית הכסף לתיקון לצורף בירושלים הוא התבונן בה בהתרגשות. "כוסית זו עוצבה ע"י אבי" אמר.
עדנה תמיר הציגה מסגרת של תמונה עם מעמד ובה תמונה של הוריה בצעירותם. "התמונה נבטת אלי מכל עבר" אמרה.
קופסה בצורת לב ובה מכתבי אהבה ששלחה וקבלה נורית שופר מבעלה לפני למעלה מ-30שנה הוצגה ע"י נורית, שגם קראה את אחד המכתבים ששלחה לבעלה . המכתב המרגש שנוסח בחרוזים, הסביר בצורה פילוסופית ורגשית - אהבה מהי.
שמלה רקומה של ילדה קטנה הציגה רחל גרינשפן. השמלה, אותה קבלה בילדותה מדודתה, שמורה אצלה לאחר שהדודה נהרגה מאוחר יותר בתאונת דרכים . "עד היום אני נותנת את השמלה לנכדות שלי לתצלום בלבד. הן לובשות, מצטלמות ו...מחזירות" אומרת רחל.
לורה הוברד הציגה תמונה משפחתית של ארבעה דורות של מתנדבות לארגון הדסה. "אני הדור הרביעי במשפחה שפעילה ותורמת במשך כל השנים לארגון נשות הדסה העולמי" אומרת לורה ומוסיפה: "הדסה חשובה מאד למשפחה שלנו לכן , כשהגעתי לארץ ולמכבים חיפשתי את ארגון הדסה ולשמחתי מצאתי אותו כאן , קרוב לבית, במודיעין. כך אני יכולה להמשיך במסורת המשפחתית של תרומה להדסה".
האירוע המרגש והמיוחד שהתקיים באווירה טובה, חברית ומפרגנת עם כיבוד קל ומפנק הסתיים בצילום קבוצתי ובחלוקת ורד אדום למשתתפות.
כל אחת מהחברות יצאה עם פרח - ביד והרגשת סיפוק וגאווה בלב.
כתבה וצלמה: חיה כץ,
מתנדבת בסניף מור, הדסה ישראל
