בשנת 1991 הגיעה יעל גרמן עם משפחתה לרעות ההולכת ונבנית. מכאן מתחיל סיפורה של המקהלה הראשונה שהוקמה בעיר.
ליעל היה ניסיון רב בניצוח על מקהלות, היא הלחינה מוסיקה לתיאטרון וזמרים רבים ביצעו את שיריה (נורית גלרון, שושנה דמארי, דיויד ברוזה, ריקי גל, דפנה ארמוני ועוד).
ליעל היה ברור שגם בביתה החדש היא תקים מקהלה. גיוס זמרים וזמרות למקהלה נעשה בפנייה דרך העיתון המקומי ומפה לאוזן.
הגיעו חברים ששרו במקהלות של היישובים שמהם הגיעו אל מכבים ורעות והגיעו חברים שזו הייתה להם התנסות ראשונה.
ומה פירוש שמה של המקהלה? במקום המושג קו-התפר המקום בו הוקמו מכבים ורעות, בחרה המקהלה להיקרא תו-התפר. שינוי קל בצירוף הוליד את השם תו-התפר.
חלפו להן 30 שנה. כיום מונה המקהלה 38 חברות וחברים, וקבוצה גדולה של חברים וחברות שרים בה כבר מיומה הראשון. רוב הזמרים הינם תושבי מודיעין מכבים רעות, שילת וחשמונאים. המקהלה מתכנסת במתחם של קהילת יזמ"ה במודיעין, ומדי פעם משתלבת באירועים שמקיימת הקהילה.
במשך השנים השתתפה המקהלה בפסטיבלים בארץ ובחו"ל, זכתה בגביעי כסף וזהב וגם לקחה חלק באירועים שהתקיימו בעיר.
רפרטואר המקהלה כולל שירים ישראליים חדשים וישנים וגם שירים מקוריים שיעל מלחינה, ביניהם שירים שכתבו חברים במקהלה וגם שירים שכתבו תושבי העיר. יעל מעבדת את השירים לארבעה קולות, עיבודיה מושפעים מג'אז, מוסיקה לטינית ומוסיקה קלאסית, ובכך היא יוצרת למקהלה את הסגנון המיוחד לה.
השיר הראשון ששרה המקהלה בעיבודה של יעל היה "גוונים" (הידוע בביצוע הגבעטרון)
ועל מה עובדת המקהלה לאחרונה? על השיר של חנן בן-ארי "אם תרצי".
מתנדבות ומתנדבי סיירת יחידת החילוץ העירונית עברו אימון ייחודי בטיפול וחילוץ לכוד פצוע מתוך הריסות מבנים. בהכשרה לקחו חלק גם רופאים מכוח הרפואה ביחידה, מהנדסים ועוד
