מכתב למשפחות

צוות השירות הפסיכולוגי החינוכי של העיר מודיעין מכבים רעות בחשיבה משותפת עם מנהל החינוך מצא לנכון לפנות אליכם באופן אישי, לאור המצב הביטחוני והאירועים ברחבי הארץ


משפחות מודיעין מכבים רעות שלום,

צוות השירות הפסיכולוגי החינוכי של העיר מודיעין מכבים רעות בחשיבה משותפת עם מנהל החינוך מצא לנכון לפנות אליכם באופן אישי, לאור המצב הביטחוני והאירועים ברחבי הארץ המעסיקים את כולנו כהורים וכאזרחים בימים אלו.

המצב הביטחוני מעורר אצל כולנו רגשות חזקים. רמת המתח עשויה לגרום אצל רבים מאיתנו לתופעות כגון ירידה בריכוז, כעס, אי שקט, עייפות, קשיי שינה, כאבים פיזיים ועוד. תופעות אלה הן תגובות נורמליות למצב הלא נורמלי בו אנו חיים בעת הזאת.

הילדים של כולנו חוו אתמול אזעקות וחשופים למצב דרך אמצעי התקשורת השונים.

בלב כל אחד מאיתנו שמורה משאלה לשמור את הילדים, במיוחד ילדים בגיל הרך הרחק ממתחים איומים ולחצים אותם מזמנת המציאות. כולנו מבקשים לשמור להם את הילדות בטוחה, קסומה ומיטיבה ככל האפשר.

הקשר בינכם ההורים לבין ילדיכם, השהות יחד, השיחות, החיוכים, השיתוף והקרבה הם מעטפת של מוגנות וביטחון. כהוריהם, אתם מתווכים עבורם את המציאות ומעצבים את הבנתם, את החוויה שלהם ואת כוחות ההתמודדות שיגייסו. חמימות משפחתית לצד שיח תומך, מתן תפקידים וגיוס להתמודדות לשם אימון בעשייה ובגילויי כוחות, חשובים עתה לאין ערוך.

התבטאו בפשטות ובבהירות: תווכו את המידע באופן פשוט ומותאם גיל ושדרו אמון בכוחו של ילדכם ובכוחה של המשפחה שלכם להתמודד.

הקשיבו היטב ועודדו את הילדים לספר בפירוט על מה שחוו: כאשר הילדים מצליחים ליצור סדר בסיפור שלהם, זה עוזר להם להחזיר את הסדר הפנימי שנפגע בחוויית החירום. אם הילד/ה מתקשים ליצור רצף, אפשר בעדינות לשאול שאלות על העובדות, לדוגמה: "איפה היית?", "מה חשבת?", "מה הדבר הראשון שעשית?" נקשיב ברגישות ובאופן שמביע תמיכה והבנה.


העניקו תוקף לתחושות פיזיות ורגשיות והסבירו שהן טבעיות: אפשר לומר: "טבעי שאתה רועד, כך הגוף שלנו מגיב במצבים קיצוניים כפי שחווינו" נסייע לילדים לא להיבהל מפני תסמיני הלחץ והחרדה, ונציע להם מסרים של ציפייה לשיפור: "זה יעבור, זה לא יישאר לתמיד".

התעכבו על נקודות כוח שעלו בסיפור שסיפרו הילדים: אפשר לומר: "נראה שידעת מה לעשות במקרה הקשה הזה" או "הצלחת תוך כדי האירוע לחשוב על מי שמסביבך".

הקשיבו לתכנים של רגשות אשמה או כעס עצמי, הביעו הבנה לתחושה המורכבת והסבירו שהיא טבעית ומוכרת: על משפטים כגון "לא הייתי בסדר, איך נשכבתי על הרצפה ולא חשבתי לעזור ל....?" אפשר להגיב ולומר שהתחושה היא טבעית ושלכולם לוקח זמן לעכל שהם בתוך אירוע חירום. הדגישו על מוקדים בהם הילד או הילדה נקטו בפעולות שקידמו הישרדות והגנה.

גלו הבנה לצורך להתנתק מהמחויבויות הרגילות, אך עודדו חזרה לשגרה ולקיחת תפקידים, אפילו פעוטים: אפשר לומר: "לא קל לנו כעת אך בהדרגה החיים שלנו יחזרו לשגרה. כשאנו משתדלים להמשיך לעשות דברים שמוכרים לנו, זה עוזר לנו להתאושש ולהתחזק". במקרים רבים ייתכן שהילדים יביעו אמירות כגון: "זה בלתי אפשרי", חשוב לשמוע אותם בהבנה אך לעודד חזרה לשגרה, בכך שתסבירו שהיא משיבה תחושת שליטה.


עזרו לילדכם להבחין בין מה שמותר להרגיש ולהגיד לבין מה שמותר לעשות: מותר לכעוס, להאשים, להביע אכזבה ופחד, אסור לגלות אלימות, לסכן או להסתכן, להתעלם מהנחיות ועוד.

סיימו את השיחה בעידוד ובאמירה ברורה על המשך תמיכה. אפשר לומר: "עכשיו קשה לנו להאמין שהעוצמה של החוויה הזו תתמתן, אבל זה יקרה. ועד אז אני כאן, לצדך, תמיד."

עודדו את הילדים לספר את הסיפור לפרטי פרטיו לכל מבוגר שהוא מרגיש נוח אתו ושמוכן לשמוע. הסבירו לו שזה יעזור לו להבין את החוויה, להתרגל אליה ולהכיל אותה.

חלקו תפקידים, בזמן אמת ומהר ככל האפשר, לכל אחד מהילדים (גם לצעירים שבהם) ואפילו הטילו "עבודות יזומות": בעת מתן התפקידים, בטאו את ההוראה בקול בוטח ובשדר שנותן לילדים תחושה שאתם זקוקים לעזרתם. לדוגמה: "אנחנו זקוקים לעזרתך, חשוב מאוד שנעביר את הציוד לחדר השני". התייחסות כגון זו, תורמת באופן מידי להתאוששות וליציאה ממצבי קיפאון שמתרחשים לעתים לאחר אירוע קשה. בהמשך שאלו את הילדים מה יכול לסייע להם ולנו להתמודד בזמנים קשים ועודדו אותם לנקוט בפעולות שהציעו.

הקפידו על חשיפה מבוקרת למדיה: הילדים מושפעים מחשיפה לרשת, לחדשות ולשיחות, גם כשהם נראים עסוקים במשחקיהם. נגביל צפייה, במיוחד כאשר מדובר בילדים צעירים.

שימו לב להתנהגויות חריגות. במהלך אירועים קשים, יתכן שיהיו תגובות של נסיגה ותלותיות. במקרים כאלה, רצוי להתייעץ עם אנשי מקצוע. גם במקרים בהם אתם ההורים חשים מפוחדים ומתקשים לתמוך בילדיכם, חשוב לבקש עזרה מקצועית ולפנות למקורות סיוע בגנים, בבתי הספר, בשירותים הפסיכולוגיים-חינוכיים, בקופות החולים וברשות המקומית.

שמירה על חיי שגרה תורמת לתחושת הביטחון של כולנו וכדאי לשמור על סדר היום, זמני ארוחות, השתתפות בפעילויות בהן אנו וילדינו רגילים לעסוק וזמני שינה קבועים.

והחשוב מכל – הורים יקרים, שמרו על עצמכם ועל ילדיכם, והאמינו שהשגרה הברוכה והבטוחה תשוב במהרה.


צוות השפ"ח המכשיר ומלווה את צוותי החירום בעיר ובמסגרות השונות, עומד לרשותכם להתייעצות בימים א-ה בשעות 08:00-16:00 בטלפון: 9262182 -08.
מעבר לשעות אלו ניתן לפנות לכונניות דרך המוקד העירוני 106.
ניתן לפנות אלינו גם במייל לכתובת: evlin_s@modiin.muni.il.

בתקווה לימים שקטים ולשגרה בטוחה ורגועה!

שפרה טריביץ - מנהלת השפ"ח וצוות השפ"ח