המתחם עטור עצי-הברוש שבראש הגבעה וסביב ח'רבת אום-רוג'מן שימש, על-פי מספר מקורות, כמשתלת-עצים והמבנה עצמו שימש כבית-קיט משפחתי. עד לפני מספר שנים ניתן היה לראות את הקומה הראשונה של המבנה כמעט בשלמותה וקשת יפה שהוליכה בעבר אל הקומה השנייה.
במהלך מלחמת העצמאות מילא רכס אום-רוג'מן תפקיד, הן במהלכי מבצע דני והן בתקופת הדיונים בין ישראל וירדן בתיווך האו"ם על קווי הפסקת-האש. בסופו של דבר הוכרע על קיומם של שני קווים, ירדני וישראלי וביניהם שטח-הפקר. ח'רבת אום רוג'מן נשארה בתחום שטח-ההפקר כשהקו הישראלי נושק לגבעה ממערב. גם בתקופת פעולות הגמול עברו כוחות ישראליים דרך אום רוג'מן בדרכם אל וחזרה מיעדים שונים ממזרח.
בשנת 1975 החלה התארגנות של קבוצה להקמת יישוב באזור מודיעין. הקבוצה חפצה להתיישב בגבעת-הברושים וחורבת באר-טל (החורבה נמצאת במדרון המערבי של גבעה 302 הסמוכה) ומכאן נגזר שמו של גרעין המייסדים – "באר-טל". באותם ימים הוחלט בוועדת השרים לענייני התיישבות על עיבוי היישובים לאורך "הקו הירוק" (קו הפסקת-האש בין ישראל וירדן שנחתם ב-1949, בסיומה של מלחמת העצמאות) וזאת לנוכח החלטת עצרת האומות-המאוחדות (האו"ם) בה הוכרזה הציונות כתנועה גזענית. בסופו של דבר הקים גרעין "באר-טל" את יישובו לא בגבעת הברושים אלא סביב תל שילטא הנמצא לא-הרחק מכאן – מושב שילת.
בתחילת שנות השמונים החל לקרום עור וגידים חלום ישן של תנועת המכבי – הקמת יישוב ומרכז חינוכי בחבל מודיעין, כשהכוונה הראשונית הייתה שיישוב תנועת המכבי יהיה סמוך לאתר "קברות המכבים", מקום הזנקת מרוץ הלפיד המסורתי של התנועה ומקום הדלקת לפיד משחקי המכבייה. בסופו של דבר ולאחר מספר שינויים במיקום ואופי היישוב המתוכנן, הוקמה מכבים מספר קילומטרים מדרום-מזרח ל-"קברות המכבים", כאשר גבעת-הברושים נכללה בתחום היישוב אשר חלק מבתיו הוקמו על תחתית המדרונות המזרחי והצפון-מזרחי של הגבעה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי