גבעת הברושים

אתר משולב – בית-חווה ובוסתן נטושים, סביבם התפתח ומתקיים מגוון רחב של צמחים ובעלי-חיים. מראש הגבעה תצפית מרשימה.

מיקום: גבעת הברושים ממוקמת על גבעה בין מכבים לרעות. הגבעה תחומה מארבעת עבריה: מדרום על-ידי גדר וכביש המערכת של מכבים; ממזרח על-ידי שורת הבתים המערבית של מכבים ג'; מצפון על-ידי כביש הכניסה למכבים; ממערב על-ידי שטח חקלאי צר החוצץ בין גבעת הברושים ואזור כיכר וכביש הכניסה לרעות (חלק משד' פרופ' יאיר פרג).

רחובות: מזרח – מקביל לרח' יובלים (ממערב לקו הבתים המערבי של מכבים); צפון – שדרת המכבים; מערב – דרך פרופ' יאיר פרג; דרום – הכביש לאורך גדר הביטחון הדרומית של מכבים.

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 202823 / 643561

לחצו כאן לשלט האתר

לגבעת הברושים ניתן להגיע ולטייל ממספר כיוונים:

• כניסה לאזור הצפוני של הגבעה : כניסה רגלית משד' המכבים סמוך לבתי היישוב הראשונים (מגיעים עד כיכר רבין בכניסה למכבים,
      מבצעים פניית פרסנ ומחנים את הרכב אחרי פארק הכלבים לכוון מערב. חוצים את הכביש בקטע הפתוח בין איי התנועה , בזהירות,
      ועולים לגבעה בשביל שמול החציה.
      כניסה רגלית לדרך עפר מתחילה בכיכר הכניסה לרעות (דרך יאיר פרג תחילת שדרות מנחם בגין).
  
  

• כניסה לאזור הדרומי של הגבעה ולמצפה ע"ש ליפקין שחק: הכניסה היא מהכיכר בצומת דרך יאיר פרג /שד' מנחם בגין/מבוא
      רעות. ניתן להחנות את הרכב במפרצי החניה שלאורך שד' יאיר פרג, מסלול מזרחי, בסמוך לצומת מבוא רעות/מנחם בגין. במקום זה
      קיימת כיכר וניתן להיכנס עם הרכב לשביל העפר המוביל מן הכיכר לשדה המפריד בין הכביש לגבעה. עם הרכב נעלה בשביל המערבי
      (הימני) עד למנחת ואז מזרחה (שמאלה) במעלה השביל לראש הגבעה עד לחניית הנכים. ניתן גם להחנות את הרכב בחניית הכורכר
      למרגלות הגבעה ולטפס ברגל אל הגבעה.
  
  במעלה הגבעה בוצעה חניית נכים ושביל נגיש.
  
  

גבעת-הברושים הוא שמה הפופולארי של גבעה הממוקמת כאמור, בין מכבים לרעות, ובולטת למרחק בזכות שדרת עצי-ברוש המקיפה ומעטרת את ראשה ואת חלקה הצפון-מערבי. בפסגת הגבעה משטח רחב-ידיים מפולס ומסוקל ובו שרידי מבנה בודד המכונה ח'רבת אום-רוג'מן. מחלקה המזרחי של פסגת גבעת-הברושים תצפית מרשימה לכיוון מזרח, אל צפון עמק-איילון, גבעות השפלה הגבוהה ומדרונות הרי בית-אל, והמדרונות הצפון-מערביים של הרי ירושלים. התכסית הצמחית של גבעת-הברושים משלבת בין צמחיית בוסתן לבין צמחיית בתה טבעית על מגוון מיניה. כיום יש שימוש עונתי במתחם לרעיית עדר עיזים. על-פי הממצא הארכיאולוגי, האתר שימש בעת העתיקה ככל הנראה לגידול גפן-יין וזית .

גבעת-הברושים מהווה חלק מרכסי הגבעות התוחמות את צפון עמק-איילון ממערב. רכסי גבעות אלו מתחלקות לקבוצות-משנה של גבעות המופרדות מעט מאלו שלצידן. גבעת-הברושים מהווה את חלקו הצפוני של רכס קטן המורכב מארבע גבעות, רכס המופרד מעט מהמשך רכסי-הגבעות שמדרום ומצפון-מזרח. גבעת הברושים מתנשאת לגובה 289 מ' מעל פני-הים ונמצאת על שלוחה צפונית של גבעת חורבת באר-טל (ביר א-טוויל) המתנשאת לגובה 302 מ' ונפרדת ממנה על-ידי אוכף טופוגרפי בו עוברת הגדר ודרך-הביטחון הסובבת את מכבים מדרום וממזרח. מדרום לגבעת חורבת באר-טל מתנשאת גבעה קטנה נוספת (גובה כ-295 מ') שהיא שלוחה של גבעה 312 המתנשאת מדרום-מערב, הגבוהה בגבעות אזור מודיעין.

בחודש מרץ 2015 נחנך בגבעת הברושים מצפה על שמו של הרמטכ"ל ה-15 ותושב העיר, אמנון ליפקין שחק. המצפה משקיף אל רכס הרי יהודה, עמק איילון, אתר שבעבר שימש כשטח אימונים של צה"ל ונקודת שליטה ותצפית, שממנה יצאו מבצעים רבים של חטיבת הצנחנים, היחידה בה החל אמנון את שירותו הקרבי ואף שימש כמפקד בכל רמות הפיקוד.

המצפה כולל פינת ישיבה מוצלת המשקיפה על הנוף ממזרח למודיעין מכבים רעות ועמדות בהן מידע היסטורי על הגבעה ועל אמנון. ניתן להגיע באמצעות רכב או ברגל דרך הגבעה בה הוצבו גם שלטי הכוונה והסבר.

לחצו כאן לסיקור אירוע חנוכת המצפה

צמחייה:

לצורך תיאור צמחיית גבעת-הברושים, נכון יהיה לחלק את שטח הגבעה בין החלק אשר עובד בעבר לבין השטחים הלא מעובדים. חלקים אלו נחלקים לחלקי-משנה.

החלק המעובד נחלק לשניים: פסגת הגבעה המפולסת והמסוקלת אשר בחלקה המערבי נמצא מבנה ח'רבת אום-רוג'מן; ראשי המדרונות הדרומי, הדרום-מערבי, המערבי, הצפון-מערבי והצפוני הנכללים בחלק המעובד אולם אינו מפולסים והסיקול במדרונות אלו חלקי בלבד, עקב משטחי הסלע הרבים.

השטחים הלא-מעובדים נחלקים לשלושה: תחתית המדרון המערבי; תחתית המדרון הצפוני; המדרון הדרום-מזרחי וצמוד לו רצועה צרה סביב האוכף הטופוגרפי שבדרום הגבעה. עיקר החשיבות היא בשני חלקי השטח המעובד ובמדרון הדרום-מזרחי.

פסגת הגבעה: כאמור, חלקה העליון של גבעת-הברושים פולס וסוקל באופן אינטנסיבי. אי לכך, והיות והמקום ננטש ולא עובד מזה מספר עשורים – מתפתחת לאיטה על המשטח רחב הידיים שבפסגת הגבעה צמחיית בתה עשבונית עשירה בחורף, ואילו בקיץ פסגת הגבעה יבשה לחלוטין.

המדרונות אשר עובדו בעבר (ראשי המדרונות מהדרום דרך המערב ועד למדרון הצפוני): מדרונות אלו משלבים צמחיית בוסתן ובתות. כאמור וכמשתמע מכינוייה של הגבעה, גבעת הברושים – השטח המעובד מוקף בעצי ברוש אשר סייעו בהאטת הרוחות, וזאת כדי להצליח יותר בהאבקת עצי-הזית. על המשטח רחב הידיים שבפסגת הגבעה מתפתחת צמחיית בתה עשבונית עשירה בחורף.

ראשי המדרונות הדרומי, דרומי-מערבי והצפוני מסולעים מאוד. באזורים אלו ניטעו בינות לזיתים גם עצי נוי, בעיקר אורנים. בינות לסלעים התפתחה בתה שיחנית עשירה ומגוונת. על חלק מעצי הברוש והזית התפתחו מטפסים שונים.

דגש בוטאני אפשרי אחר קשור להתייחסות לסוגי המטפסים השונים הנמצאים על חלק מעצי הברוש והזית. גם התייחסות לתחום הפחות-מוכר של החזזיות המופיעות אמנם במקומות רבים, אולם בגבעת הברושים ניתן לראותם ולהדגימם בצורה נאה.

בעלי-חיים:

• יונקים: במהלך סיורי סקר-האתר לא נצפו יונקים גדולים על פסגת הגבעה ומדרונותיה. שועל מצוי נצפה חוצה את דרך הביטחון
      למרגלות הגבעה, סמוך לשער-שעלבים. בשהייה במקום נשמעה יללת תן מקרבת מקום, אך לא ניתן היה לזהות אם מקורו בגבעת
      הברושים או בגבעת באר-טל מדרום. שני מינים אלו התאקלמו היטב לקרבת האדם ולפיכך אין הפתעה בנוכחותם בסביבת גבעת
      הברושים. קיים דיווח מלפני כשנתיים על מאורת צבוע פעילה במקום (נצפו גללים). בעבר נצפתה בגבעת-הברושים גם פעילות דורבנים     ונמיות. התפתחות הבנייה מחד, ומאידך בניית גדר הביטחון סביב מכבים חסמו את המעבר בין גבעת-הברושים לשטחים הפתוחים
      והפחות-מופרים מדרום ובעקבות כך גם את פעילותם בגבעה של מרבית היונקים הגדולים. אין מידע על סוגי המכרסמים הקיימים
      בגבעת-הברושים, אך נוכחותם וודאית, הן בגלל קרבת השטחים החקלאיים למרגלות הגבעה ממערב ומצפון-מערב והן עקב נוכחותם
      מעת לעת של בזים המרפרפים מעל לגבעה וממתינים להזדמנות המתאימה.
  

• עופות: במהלך סיורי סקר-האתר נצפו בגבעת-הברושים אנפיות בקר, דרור ספרדי, בז מצוי, עפרוני מצויץ, תור מצוי (כנראה גם
      צוצלת), עורב אפור, בולבול, תור צווארון ועורבני. כמו-כן נצפתה ציפור הנראית כחמריה חלודת-זנב, אך זיהוי זה אינו וודאי. תצפיות
      רט"ג וחל"ט מלפני מספר שנים בקרבת מקום (אך רחוק יותר מסביבת מגורים/בנייה) כללו גם כרוון, חיוויאי, עקב עיטי, יונת-סלעים,
      כוס-החרבות, סיס-הרים, סיס-חומות, שרקרק מצוי, כחל, נקר סורי, סנונית, סלעית קיץ, פשוש, שחרור, סיבכי, צופית, ירגזי, חנקן
      ועורב אפור.
  

• זוחלים: במהלך סיורי סקר-האתר נצפו לטאות – חרדונים (חרדון מצוי צפוני) ונחושית נחשונית (סוג של חומט). דיווחי-עבר (רט"ג,
      חל"ט) מציינים בסביבה זו מספר מינים נוספים של לטאות (בעיקר קמטן, חומט פסים, נחושית עינונית ומניפנית מצויה) ונחשים (בעיקר
      זעמן שחור).
          
  

• קישור למיני הצומח שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי היונקים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי החרקים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי הזוחלים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי העופות שנסקרו במקום
  

מפסגת גבעת-הברושים תצפית-נוף מרשימה לכיוון מזרח, אל צפון עמק-איילון, גבעות השפלה הגבוהה ומדרונות הרי בית-אל, והמדרונות הצפון-מערביים של הרי ירושלים. בולטים בעיקר הכפרים בית-סירא, ח'רבת אל-מצבח, בית לקיא, בית עור א-תחתא וסביבת מעלה בית-חורון.

נקודות הייחוד העיקריות של המקום הן תצפית-הנוף הייחודית והיותו דוגמא נאה לבית-חווה ובוסתן. ייחודו של בוסתן זה הוא בשדרת עצי-הברוש המקיפה את המתחם. תופעה ייחודית אחרת היא עוביים של חלק מגדרות הסיקול, בעיקר זה שמדרום למבנה החרב. אמנם אין ייחוד בכך, אך גדר בעובי זה הוא חריג בסביבת מודיעין.

סקר הקרן לחקירת ארץ-ישראל המערבית (PEF) מזכיר חצר מרובעת בגבעת אום רוג'מן אולם אינו מזכיר קיומו של מבנה.

בסקר ארץ בנימין שנערך בידי חנניה היזמי דווח על מבנה בן שני חדרים, 3 גתות בקרבת המבנה (אך ללא יכולת להוכיח קשר בין המבנה והגתות) ובור מים במדרון המערבי. ממצא החרסים במקום לא איפשר לסוקרים להסיק מסקנות לגבי נוכחות קדומה במקום. למרות זאת, יצוין בזהירות כי קיומן של הגתות עשוי להעיד כי הגבעה שימשה בימים קדומים ככרם גפני-יין, ככל הנראה של תושבי היישוב הקטן שהתקיים בחורבת באר-טל (ביר א-טוויל) הסמוכה. בחורבת נראים שרידי קירות מבנים ונמצאו חרסים מהתקופות ההלניסטית, הרומית, ימי-הביניים והעות'מאנית.

בסקר הנוכחי לא זוהו הגתות ובור המים שנזכרו בסקר ארץ-בנימין. זוהה מתקן קטן (חציבה) להפקת שמן-זית ובור סתום למחצה במדרון הצפוני.