רקע

גבעת-הברושים הוא שמה הפופולארי של גבעה הממוקמת בין מכבים לרעות, ובולטת למרחק בזכות שדרת עצי-ברוש המקיפה ומעטרת את ראשה ואת חלקה הצפון-מערבי. הגבעה מתנשאת לגובה 289 מטרים מעל פני הים.

מצידה המערבי משקיפה על הטיילת של שד' יאיר פרג ומצידה המזרחי פונה לנופים המשכרים של הרי יהודה והסביבה. תחומי הגבעה: מדרום - גדר וכביש המערכת של מכבים; ממזרח - שורת הבתים המערבית של מכבים ג'; מצפון - כביש הכניסה למכבים; ממערב -שטח חקלאי צר החוצץ בין גבעת הברושים ואזור כיכר וכביש הכניסה לרעות (חלק משדרות יאיר פרג).

מידע למטיילים

למי מתאים: כל המשפחה.

אופי המסלול: מעגלי.

נגישות: באופן חלקי.

עונה מומלצת: בעיקר באביב.

משך המסלול: כחצי שעה.

אורך המסלול: כקילומטר.

לחצו כאן למיקום על המפה

גבעת הברושיםגבעת הברושים

איך מגיעים

אפשרויות הגעה לגבעת הברושים:

כניסה רגלית לאזור הצפוני של הגבעה, משדרות המכבים סמוך לבתי היישוב הראשונים. מגיעים עד כיכר רבין בכניסה למכבים, מבצעים פניית פרסה ומחנים את הרכב אחרי פארק הכלבים לכיוון מערב. חוצים את הכביש בקטע הפתוח בין איי התנועה, בזהירות, ועולים לגבעה בשביל שמול מעבר החצייה - שביל זה אינו נגיש.

כניסה לאזור הדרומי של הגבעה ולמצפה ע"ש ליפקין שחק: הכניסה היא מהכיכר בצומת דרך יאיר פרג /שד' מנחם בגין/מבוא רעות לדרך העפר המובילה לכיוון מזרח, לכיוון השדה המפריד בין הכבישה לגבעה. עם הרכב נעלה בשביל המערבי (הימני) עד למנחת ואז מזרחה (שמאלה) במעלה השביל לראש הגבעה עד לחניית הנכים. ניתן גם להחנות את הרכב בחניית הכורכר למרגלות הגבעה ולטפס ברגל אל הגבעה. במעלה הגבעה הוכשרה חניית נכים ושביל מונגש.

בוטניקה וטופוגרפיה

הגבעה המתנשאת מעל פני השטח, צופה על כל היישובים הסמוכים ממעל: בית סירא; מודיעין; רעות; מכבים, עמק איילון ועוד. סימן ההיכר של הגבעה היא שדרת עצי ברוש המקיפה ומעטרת את ראשה ואת חלקה הצפון-מערבי.

מחלקה המזרחי של פסגת גבעת הברושים תצפית מרשימה לכיוון מזרח, אל צפון עמק איילון, גבעות השפלה הגבוהה ומדרונות הרי בית אל, והמדרונות הצפון-מערביים של הרי ירושלים.

התכסית הצמחית של גבעת הברושים משלבת בין צמחיית בוסתן לבין צמחיית בתה טבעית ומגוון מינים. כיום יש שימוש עונתי במתחם לרעיית עדר עיזים. על-פי הממצא הארכיאולוגי, האתר שימש בעת העתיקה ככל הנראה לגידול גפן-יין וזית.

גבעת הברושים מהווה חלק מרכסי הגבעות התוחמות את צפון עמק איילון ממערב. רכסי גבעות אלו מתחלקות לקבוצות משנה של גבעות המופרדות מעט מאלו שלצידן. גבעת הברושים מהווה את חלקו הצפוני של רכס קטן המורכב מארבע גבעות. הגבעה כולה מרושתת בשבילים מסומנים המפנים את המטייל לפינות חמד ונקודות תצפית מרשימות.

עונות החורף והאביב הן התקופה בשנה שהפריחה בשיאה. ניתן לראות פרחים רבים כגון: סביונים; קחוונים; כלניות; רקפות לבנות וורודות; חרדל השדה; חרציות; אחירותם החורש ועוד. ניתן לראות, כבר בתחילת המסלול, בפריחה הרבה שעוטפת את הקרקע בשלל צבעים כמו מארג של שטיח צבעוני.

השבילים מובילים את המטיילים אל תוך המסלול, מעבר לפריחה שצובעת כל פינה בשלל צבעים וגוונים, המקום כולו עתיר סלעים ועצים תמירים שנותנים תחושה של הליכה בתוך קרחת היער.

האזור משולט היטב באפשרויות הטיול: גבעת הברושים ישר, מצפה ע"ש אמנון ליפקין שחק ימינה. ברושים מסודרים בשורה כמו חיילים במסדר צבאי, בפאה השמאלית של השמורה, ונדמה כאילו הם יוצרים גבול המקיף את הגבעה ותוחם אותה. עוד במקום עצים בעלי גיל מופלג - זאת ניתן לראות על פי הגזע העבה שלהם.

גבעת הברושיםגבעת הברושים

מצפה אמנון ליפקין שחק

מצפה לזכרו של אמנון ליפקין-שחקמצפה לזכרו של אמנון ליפקין-שחק

חקלאות

במקום הוקם מיזם מיוחד להשבת דבורי הדבש הנעלמות חזרה לסביבה הטבעית שלהן, זאת באמצעות הקמת כוורות ייחודיות הנקראות, כוורות ביו-דינאמיות. כוורות מסוג זה הן כוורות טבעיות לחלוטין, שאין ללא התערבות יד אדם וללא שימוש בחומרים מלאכותיים, כל הדבורים בכוורת ניזונות ממזון טבעי לחלוטין.

העצים ועליהם, מכסים כמו וילון, את הנופים המרהיבים של רכסי הרי יהודה והסביבה. בגבעה ישנם שרידים של בוסתנים, העדות הבולטת לכך היא עצי הזית הרבים שניטעו והטרסות החקלאיות הרבות בהם נעשה שימוש.

מצפה אמנון ליפקין שחק

בחודש מרץ 2015 נחנך בגבעת הברושים מצפה על שמו של הרמטכ"ל ה-15 ותושב העיר, אמנון ליפקין שחק .במקום שילוט והסבר על האיש, פועלו וחייו.

התצפית מהמקום שבנוי כמו אוהל צבאי, מרשימה במיוחד. ורבים מגיעים לכאן למנוחה של שעות אחר הצהריים בסוף השבוע להתענג אל מול הנוף המדהים הנשקף של רכס הרי יהודה, עמק איילון.

אתר זה בעבר שימש כשטח אימונים של צה"ל ונקודת שליטה ותצפית, שממנה יצאו מבצעים רבים של חטיבת הצנחנים, היחידה בה החל אמנון את שירותו הקרבי ואף שימש כמפקד בכל רמות הפיקוד.

המצפה כולל פינת ישיבה מוצלת המשקיפה על הנוף ממזרח למודיעין מכבים רעות ועמדות בהן מידע היסטורי על הגבעה ועל אמנון ליפקין שחק.

נגישות: בשיתוף פעולה של עיריית מודיעין מכבים רעות, קק"ל וועדת קהילה נגישה המצפה הונגש. במקום יש חניית נכים, שביל נגיש לכיסאות גלגלים, ספסל עם מאחזי יד, עמדת הסברה קולית של חברת מסבירן.

היסטוריה

במהלך מלחמת העצמאות מילא רכס אום-רוג'מן תפקיד, הן במהלכי מבצע דני והן בתקופת הדיונים בין ישראל וירדן בתיווך האו"ם על קווי הפסקת-האש. בסופו של דבר הוכרע על קיומם של שני קווים, ירדני וישראלי וביניהם שטח-הפקר. ח'רבת אום רוג'מן נשארה בתחום שטח-ההפקר כשהקו הישראלי נושק לגבעה ממערב. גם בתקופת פעולות הגמול עברו כוחות ישראליים דרך אום רוג'מן בדרכם אל וחזרה מיעדים שונים ממזרח.

בפסגת הגבעה נמצא משטח רחב-ידיים ובו שרידי מבנה בודד המכונה ח'רבת אום-רוג'מן, ווילה ערבית עתיקה של משפחת חוסייני מהמאה ה -19 אשר תכליתה מעון נופש של המשפחה עד לפרוץ מלחמת העצמאות בשנת 1948. במקום התחוללו קרבות קשים על רכס אום רוג'מן שבסופם נקבע קו הגבול הירדני והישראלי כאן שביניהם נמצא שטח הפקר.

הדבר עוגן במסגרת הסכמי שביתת הנשק עם ירדן ורכס אום רוג'מן נשאר בתוך שטח ההפקר כאשר הגבול הישראלי נושק לו ממערב. מהווילה שבגבעת הברושים יצאו אנשי יחידה 101 של אריאל שרון לפעולות התגמול.

עד שנות ה-2000 עמדה בצד השמאלי של המבנה קשת לבנים ועליה מדרגות שהובילו לקומה השנייה של הווילה. עם השנים קרסו המדרגות והקשת, וכיום נותר רק חלק מהקומה הראשונה; המבנה גודר בגלל היותו מבנה מסוכן.

בשנת 1975 החלה התארגנות של קבוצה להקמת יישוב באזור מודיעין. הקבוצה חפצה להתיישב בגבעת-הברושים וחורבת באר-טל (החורבה נמצאת במדרון המערבי של גבעה 302 הסמוכה) ומכאן נגזר שמו של גרעין המייסדים – "באר-טל".

באותם ימים הוחלט בוועדת השרים לענייני התיישבות על עיבוי היישובים לאורך "הקו הירוק" (קו הפסקת-האש בין ישראל וירדן שנחתם ב-1949, בסיומה של מלחמת העצמאות) וזאת לנוכח החלטת עצרת האומות-המאוחדות (האו"ם) בה הוכרזה הציונות כתנועה גזענית. בסופו של דבר הקים גרעין "באר-טל" את יישובו לא בגבעת הברושים אלא סביב תל שילטא הנמצא לא-הרחק מכאן – מושב שילת.

בתחילת שנות השמונים החל לקרום עור וגידים חלום ישן של תנועת המכבי – הקמת יישוב ומרכז חינוכי בחבל מודיעין, כשהכוונה הראשונית הייתה שיישוב תנועת המכבי יהיה סמוך לאתר "קברות המכבים", מקום הזנקת מרוץ הלפיד המסורתי של התנועה ומקום הדלקת לפיד משחקי המכבייה.

בסופו של דבר ולאחר מספר שינויים במיקום ואופי היישוב המתוכנן, הוקמה מכבים מספר קילומטרים מדרום-מזרח ל-"קברות המכבים", כאשר גבעת-הברושים נכללה בתחום היישוב אשר חלק מבתיו הוקמו על תחתית המדרונות המזרחי והצפון-מזרחי של הגבעה.

גבעת הברושיםגבעת הברושים

בעלי חיים

זוחלים: אחד מבעלי החיים אשר נפוצים באזור זה של הגבעות אשר מקיפות את מודיעין בכלל ואת גבעת הברושים בפרט, הוא העקרב הצהוב המצוי, מדובר בעקרב בעל ארס קטלני, בייחוד בעונות החורף-אביב כאשר הוא בתרדמת ואינו פעיל - אז הארס שלו מרוכז מאוד. בעלי חיים נוספים שנמצאו במקום: נדלים; כדרורונים, חרדונים (חרדון מצוי צפוני).

בסביבה זו נצפו ע"י רשות הטבע והגנים מספר מינים נוספים של לטאות (בעיקר קמטן, חומט פסים, נחושית עינונית ומניפנית מצויה) ונחשים ( זעמן שחור). מקום משכנם של אלה ואחרים הוא תחת הסלעים שנמצאים בכל רחבי הגבעה, המלווה גם בגדרות אבן מהמאה ה- 19.

עופות: בגבעה נצפו אנפיות בקר, דרור ספרדי, בז מצוי, עפרוני מצויץ, תור מצוי , עורב אפור, בולבול, תור צווארון ועורבני, חיוויאי, עקב עיטי, יונת-סלעים, כוס-החרבות, סיס-הרים, סיס-חומות, שרקרק מצוי, כחל, נקר סורי, סנונית, סלעית קיץ, פשוש, שחרור, סיבכי, צופית, ירגזי, חנקן ועורב אפור. יונקים: תנים; דורבנים; נמיות; צבועים.

מה שלכם נותר הוא ללכת לטיול בין השבילים הרבים בגבעה וליהנות מאחד המקומות היפים בעיר מודיעין מכבים רעות.



פניה למוקד העירוני מוקד 106
פניה למוקד העירוני
חזור לראש העמוד