גבעת התיתורה

אתר משולב – תל עתיק הממוקם על כיפה גבוהה ושולטת עליה מתקיים מגוון רחב של צמחים ובעלי-חיים.

מיקום: האתר ממוקם בחלקה הצפון-מזרחי של העיר, סמוך לכביש 443.

רחובות: מזרח – דרך פרופ' יאיר פרג; צפון – כביש 443; מערב – שד' עמק איילון; מדרום – רח' כליל החורש ושד' עמק דותן.

איך מגיעים: ישנן שתי כניסות מרכזיות לגבעה: מרחוב עמק דותן מול פארק חטיבת יפתח וכניסה מדרך יגאל אלון - אליו מגיעים דרך רח' כליל החורש. כמו כן ניתן לעלות משביל הפרחים שתחילתו בצומת עמק דותן פינת כליל החורש מול ההולמס פלייס.

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 645551 / 202065

לחצו כאן לשלט האתר

בוטאניקה
כאמור, גבעת התיתורה בשלמותה היוותה מקום יישוב לאורך מרבית הדורות, עד למלחמת העצמאות. על הגבעה שרדו עצי-בוסתן רבים (זיתים, שקדים, רימונים וכד'), משוכות צבר ועצי נוי (בעיקר אורנים). בבורות-מים ובשקעי-סלע פה ושם צומחים עצי תאנה. במהלך תקופת 60 השנים האחרונות התפתחה בתה (רובה עשבונית ומיעוטה שיחנית) בשטחים הפתוחים של הגבעה, בינות להריסות המבנים ובשטחי הבוסתנים.

יש הטוענים כי עובדת היות גבעת התיתורה תל עתיק רב-שכבות, הקרקע עשירה בחומרים אורגאניים. כמו-כן – המערות הרבות והמספר הגדול של בורות המים מנקזים משקעים רבים המסייעים ללחות הקרקע. סיבות אלו מסבירות, לדעתם של אותם טוענים, את העושר הבוטאני הרב של הגבעה ואפילו את גודלם של חלק מהצמחים. טענות אלו נדחות על-ידי בוטנאים. עם זאת, אין ספק כי במקום בו קיימים חללים (מערות, בורות-מים) נוצרים כיסים של לחות גבוהה יותר המאפשרים קיומם של צמחים דוגמת שערות-שולמית ואף עצים דוגמת פיקוס התאנה (תופעה אותה ניתן לראות לצד 'שביל הפרחים' על המדרון הדרומי של הגבעה).

כמו בברפיליה ובגבעת-הברושים, גם בגבעת התיתורה המדרונות הצפוניים והצפון-מערביים, שאינם חשופים לקרינת שמש ישירה, נהנים ממיקרו-אקלים נוח יותר לעומת המדרונות הדרומיים והמזרחיים, החשוף לאותה קרינה. בהתאמה, יש הבדל ניכר בין מיני הצמחים הגדלים על המדרונות השונים. המדרונות הדרומיים והמזרחיים מתאפיינים (בעונת הקיץ) בבתת זקנן שעיר ונוכחות משמעותית של שומר פשוט. המדרונות המערביים והצפון-מערביים, התלולים יחסית, מאופיינים בבתה עשבונית עם "כיסים" שיחניים.

כמו באתרים אחרים במודיעין (גבעת הברושים) ובסביבתה, עדר כבשים מובא מעת לעת לגבעת התיתורה ורועה על מדרונות הגבעה כדי לדלל את הצמחייה ולצמצם את סכנת שרפות-הקיץ (פעולה זו בוצעה בעבר באמצעות עדר-פרות, בפחות הצלחה).

בעלי-חיים

• יונקים: במהלך סיורי סקר-האתר לא נצפו יונקים גדולים על גבעת התיתורה. אין תמיהה בכך, שכן הגבעה מנותקת מסביבה טבעית     שכנה מכל ארבעת עבריה על ידי כבישים, מצב הקיים מזה למעלה מ-15 שנה. כמו-כן, הנוכחות הגדולה יחסית של אנשים המסיירים על     הגבעה מפחיתה אף-היא את אפשרויות הצפייה באותם בעלי-חיים השוכנים בתיתורה.
      על-אף האמור, קיימים דיווחים עדכניים על קיומם של שועלים ודורבנים על הגבעה. במהלך סקר-האתר אותרה במדרון הצפוני מאורה
      הנראית פעילה (ככל הנראה מאורת-דורבן).
  

• עופות: עשרות מינים של עופות נצפו במהלך השנים האחרונות בשמי גבעת התיתורה. מרבית המינים נצפו בנדידה,
      מקצתן יציבות ומקצתן אף מקננות במקום.
  

• חרקים: על-אף הקושי בקיום תצפיות בחרקים, ברחבי גבעת התיתורה נצפו מספר סוגי פרפרים ומספר חגבים. פירוט ברשימות
      הבוטאניות/זואולוגיות.
  

• זוחלים: במהלך סיורי סקר-האתר נצפו בגעת התיתורה זיקית, חרדון מצוי צפוני ונחושית נחשונית (סוג של חומט). דיווחי-עבר (רט"ג,
      חל"ט) מציינים בסביבה זו מספר מינים נוספים של לטאות (בעיקר קמטן, חומט פסים, נחושית עינונית ומניפנית מצויה) ונחשים (בעיקר
      זעמן שחור).
  

• קישור למיני הצומח שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי היונקים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי החרקים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי הזוחלים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי העופות שנסקרו במקום

מהתקופה הפרסית (מאות 4-6 לפנה"ס) נתגלו בעיקר חרסים ואילו מהתקופה ההלניסטית (מאות 1-4 לפנה"ס, תקופה הכוללת גם את התקופה החשמונאית) נתגלו נרות חרס תמימים ומסדי-בניינים המיוחסים לתקופה זו (חלקם בשימוש משני, כלומר, מסדים אלו שימשו גם מבנים מתקופות מאוחרות יותר). במקום אחר נחשף מקווה-טהרה אשר הוסב מאוחר יותר לשימוש אחר. מהתקופה הרומית (מאות 1 לפנה"ס ועד למאה ה-4 לספירה) נחשפו מערכות-מסתור מימי מרד בר-כוכבא ובאחת מהן התגלה מטבע משנה ג' למרד (134/5 לספירה). ממצא מרתק זה התגלה על-ידי חבורת נערים ממכבים-רעות. בנוסף, נחשפה בקרבת-מקום גם מערת-קבורה אשר תחילת השימוש בה מתוארך לתקופה הרומית.

ממצא מרכזי מהתקופה הביזאנטית (מאות 4-7 לספירה) הוא בית-חווה אשר התגלה בכיפה המערבית של גבעת התיתורה (סמוך ומדרום לבריכת-המים). חלק מרצפת מבנה זה רוצף בפסיפס. המבנה המשיך לשמש, עם שינויים, גם בתקופה האומאית (תחילת התקופה האסלאמית הקדומה, מאות 8-7 לספירה. התקופה האסלאמית הקדומה בשלמותה משתרעת בין המאות 11-7 לספירה). בנוסף לבית-החווה, התגלו גם מספר מערות-קבורה מהתקופה הביזאנטית. באחת מהן נמצא כלי זכוכית תמים. שרידי בתי-בד וגתות מתקופות אלו (הביזאנטית והרומית) מעידים על משלח-ידם של רבים מבני היישוב – ייצור שמן-זית ויין.

בתקופה הצלבנית-איובית (מאות 13-12 לספירה) נבנתה בפסגת הגבעה מצודה, אשר שרידי אחד ממגדליה נראה עד היום והעניק לגבעה את אחד מכינוייה הערבים – אל-בורג' (המצודה). מהתקופה הממלוכית (מאות 13 ועד תחילת המאה ה-16) נמצאו בעיקר חרסים. במהלך התקופה העות'מאנית (תחילת המאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20) הייתה הגבעה מיושבת לסירוגין ולא שימשה עוד כיישוב היציב והראשי באזור (ב-"תואר" זה נשא היישוב ביר-מאעין הסמוך, במקומה של גבעת בריכת-המים ברעות).

סוגיית זיהוי אתרה של מודיעין הקדומה ממשיך להוות עד היום תעלומה המחכה לפתרונה. דורות של נוסעים וחוקרים הציעו הצעות שונות בדבר מקום יישובו של מתתיהו, אשר הניף במודיעין (מודיעים) הקדומה את נס המרד.
במהלך הדורות הצביעו נוסעים על מקומות שונים, וביניהם תל צובא ולטרון.

האב הנוצרי עמנואל פורנר מבית-לחם היה הראשון להצביע בשנת 1866 על האזור ממזרח ללוד ולהציע הכפר אל-מידיה ותל א-ראס כמודיעין הקדומה, בעיקר בהסתמך על כתבים קדומים ודמיון השם. ב-1884 נחשפה בירדן מפת מידבא (משטח-פסיפס היוצר מפה בעלת אופי דתי-גיאוגרפי של ארץ-ישראל וחלק מעבר-הירדן, המהווה את רצפתה של כנסייה ביזאנטית במידבא, ממזרח לים-המלח), בה נזכרת מודיעין. מיקומה של מודיעין במפה זו חיזקה את המגמה של חיפוש מודיעין הקדומה באזור שממזרח ללוד.

מאז, הציעו חוקרים שונים, יהודים ונוצרים כאחד, אתרים שונים כמקומה של מודיעין הקדומה. בין אתרים אלו נכללים תל א-ראס, ריכוז החורבות שממערב לאל-מידיה (שייח' ע'ארבאווי, חר' אל-חמאם וחר' אל-יאהוד), אום אל-עומדאן, גבעת התיתורה ומקומות נוספים. התומכים בזיהוי האפשרי של גבעת התיתורה כאתרה של מודיעין הקדומה מצביעים על מיקומה ועל הנוף הנשקף מראש הגבעה כחיזוקים לקריאת שמו של המקום "מודיעים". לנימוק זה מצטרפים מספר אזכורים במשנה, בתלמוד הבבלי ובתוספתא, מהן ניתן להסיק כי מודיעים/מודיעין הייתה ציון גיאוגרפי מוכר על הדרך לירושלים והשתמשו בה כנקודת-ציון לצורך בירור מספר עניינים הלכתיים.

זאת ועוד – לדעת חלק מהחוקרים, מספר בורות-המים הרבים על גבעת התיתורה חורג בהרבה מצרכיו של היישוב שהתקיים כאן ולפיכך הסיקו חוקרים אלו כי מי בורות-מים אלו נועדו לתצרוכת עולי-רגל אשר עצרו ביישוב שעל גבעת התיתורה בדרכם לירושלים, עיר-הקודש, או בדרכם חזרה מהעלייה-לרגל.

הנוף הנשקף מזרחה אל הרי-ירושלים והרי בית-אל ממדרון גבעת התיתורה – האומנם מודיעים הקדומה?

מלחמת העולם הראשונה
בחודש נובמבר 1917 השתלטו חיילי 'חיל המשלוח המצרי' (כינויו של צבא בנות-הברית בפיקודו של הגנרל הבריטי אלנבי) על גבעות מודיעין בדרכם למעלה בית-חורון וירושלים. לבריטים לא היו די כוחות כדי להחזיק את הקו הארוך ולפיכך נוצרה בו פרצה. גבעת אל-בורג', אשר חלשה על שתי דרכים עתיקות שבאמצעותן העבירו הבריטים אספקה לכוחות הקדמיים, נמצאה כמעט באמצע פרצה זו.

לקראת סוף נובמבר ערכו התורכים התקפת-נגד על כוחות צבא אלנבי. ברגע האחרון התבהרה תמונת-המצב למפקדה ונשלחו כוחות לחסום את הפרצה ולמנוע השתלטות תורכית על גבעת אל-בורג', דבר אשר אם היה קורה – היה מעמיד את הכוחות הבריטים ממזרח בסכנה גדולה ביותר. תחילה הגיעו כוחות סקוטים ואלו הוחלפו על-ידי כוחות אוסטרליים (פרשים קלים) אשר קבעו את מפקדת החטיבה באל-בורג' (מאוחר יותר התמקמה כאן מפקדת הדיביזיה האוסטרלית הרכובה).

כוח אוסטרלי קטן תפס עמדות מצפון לגבעת אל-בורג'. אחרי חצות, אור ל-1 בדצמבר 1917, החלה מתקפה של גדוד-סער תורכי על הכוח האוסטרלי, אשר הדף אותם בהצלחה. התורכים המשיכו בניסיונותיהם ותקפו את הכוח האוסטרלי, גל אחר גל. אש ארטילריה סייעה לכוח המותקף וכוח בריטי אשר היה בקרבת מקום נשלח לסייע לאוסטרלים. מייד לאחר-מכן נשלח כוח נוסף, סקוטי, לסייע אף-הוא בהדיפת ההתקפה התורכית הנחושה. אחד הקצינים הסקוטיים, אשר נפצע פצעי-מוות במהלך-הקרב, גילה גבורה יתרה וזכה לאחר מותו בעיטור הגבורה הגבוה ביותר של האימפריה הבריטית – צלב ויקטוריה. אש אוסטרלית מהאגפים ריתקה את הכוח התורכי למקומו ומנעה ממנו אפשרות לסגת. עם אור יום נכנעו שרידי הכוח התורכי התוקף לכוחות האוסטרליים. קרב זה נקרא בספרות מלחמת העולם הראשונה בשם קרב אל-בורג'.

ב-2012 ביקרה בארץ משלחת מאוסטרליה של עמותת הפרשים הקלים וביניהם צאצאיהם של לוחמים אשר השתתפו בקרבות בארץ-ישראל. הביקור נערך לרגל מלאת 95 לקרבות מלחמת העולם בגזרה הארץ-ישראלית. האוסטרלים, לבושים במדים אותנטיים של אותם ימים וחלקם רכובים על סוסים, השתתפו בחנוכת שלט-הסבר על קרבות אל-בורג' במלחמת העולם. שלט ההסבר נמצא בכיפה המזרחית של גבעת התיתורה, לא הרחק משרידי המצודה הצלבנית, במקום הצופה הן למקום הקרב והן אל הרי ירושלים ובית-אל.

חברי עמותת הפרשים הקלים האוסטרלים בטקס חנוכת שלט-ההסבר על קרבות אל-בורג' במלחמת העולם הראשונה, בנובמבר 2012. משמאל ניצב ביל קמפ בן ה-80, בנו של רונלד קמפ, שנמנה עם הלוחמים האוסטרלים שהשתתפו בקרב ב-1917.

מלחמת העצמאות
מרבית שטחה של העיר מודיעין המודרנית, ובכלל זה גם גבעת התיתורה (אל-בורג') נתפס במסגרת חלקו השני של מבצע דני, חלק אשר נקרא בזמנו בכינוי הפחות-מוכר "מבצע מיקי", על-שם האלוף מיקי סטון (דוד דניאל מרכוס) אשר נהרג בשוגג על-ידי זקיף ישראלי מספר שבועות קודם-לכן. בשעות ליל ה-15-16/7/48 נעו כוחות חטיבת יפתח מברפיליה מזרחה. פלוגה מהגד' ה-3 נעה לעבר אל-בורג' (גבעת התיתורה) ופלוגה מהגד' הראשון נעה לעבר ביר-מעין (גבעת מגדל המים של רעות). לאחר ריכוך מאש תותחים ומרגמות נכנסו הכוחות לכפרים ותפסו אותם ללא התנגדות. בבוקר ה-16/7 נערכו כוחות חטיבת יפתח מחדש. הגד' ה-3 נערך בכפרים שנתפסו והפלוגות שכבשו את ביר-מעין ואל-בורג' הוחלפו: פלוגה א' החליפה את פלוגת הגד' הראשון בביר-מעין ופלוגה ג' החליפה את פלוגה ב', זו שכבשה את אל-בורג' בשעות הבוקר המוקדמות.

בקרב הלוחמים בצד הירדני בגזרת בית-סירא הצטבר תסכול רב וזעם. במפגש מפקדים בשעות הבוקר של ה-16/7/48 דרשו הירדנים ממפקדיהם לפעול נגד אל-בורג'. לנוכח המצב הסכימו המפקדים (הבריטים! הקצונה הבכירה של הלגיון הירדני הורכבה ברובה מקצינים בריטים) לביצוע ההתקפה. בשעה 11.00 שלחו הירדנים כוח סיור בן שלוש שריוניות לבחון את היערכות צה"ל בגזרת ביר מעין – אל-בורג'. השריוניות הגיעו אל הדרך שבין שני הכפרים (באזור צומת דרך יאיר פרג – עמק החולה של היום), שם נפתחה עליהם אש מקלעים על-ידי כוחותינו והמשוריינים נסוגו.

בשעה 16.00 פתחה סוללת תותחי הלגיון באש על אל-בורג' (גבעת התיתורה), כריכוך לפני התקפת החי"ר והשריוניות. בשעה 17.30 החלה ההתקפה עצמה: שתי שריוניות תקפו מכיוון דרום-מערב (אזור מגדלי לוקי), שלוש שריוניות מדרום-מזרח (אזור בי"ס אופק) ומרבית הכוח – שבע שריוניות ונגמ"שים ושתי פלוגות חי"ר – תקף ממזרח (מכיוון מכבים א').

הקרב ארך כשעתיים ובמהלכו גילו לוחמי שני הצדדים נחישות רבה תוך ביצוע מעשי גבורה. לוחמי פלוגה ג' של הגד' ה-3 של חטיבת יפתח בסיוע הארטילריה, ניהלו קרב הגנה מושלם שבסיומו זכו לניצחון מזהיר. הכוח הירדני התוקף ספג עשרות הרוגים ועשרות פצועים. שתי שריוניות הושמדו ושתיים נוספות נלקחו שלל. מבין יתרת השריוניות – שלוש נראו כשהן נגררות משדה הקרב. בקרב אל-בורג' ספג הלגיון את אבידותיו הגדולות ביותר בקרב יחיד במהלך כל המלחמה!

בעקבות יוזמתם של תושבים מקומיים, יוצאי חטיבת יפתח, בני דור-ההמשך ובסיוע אחרים הכריזה עיריית מודיעין על גן למרגלות גבעת התיתורה כפארק חטיבת יפתח. הגן נמצא מדרום לגבעה, בחלק משדה-הקרב מ-1948, במזרח שד' עמק דותן, בין בי"ס אופק ושד' פרופ' יאיר פרג. במקום מוצבים שלטי-הסבר המתארים את פרטי הקרב ותמונות. בפסגת גבעת התיתורה עצמה, סמוך לחורבות המבצר הצלבני, מוצב שלט-הסבר כללי על הקרב – מנקודה זו נשקף היטב ובמלואו כל שדה-הקרב. קרב אל-בורג' ותוצאותיו קבעו בסופו של דבר את גבולה של מדינת ישראל בגזרה זו ואת עובדת הכללת האזור בו נבנתה לימים העיר מודיעין בתחום הקו הירוק.

קיימים מספר דרכי-עפר ושבילים המאפשרים גישה למרבית פינות גבעת התיתורה:

שילוט: שלטי-הסבר רבים נקבעו במהלך השנים על גבעת התיתורה, שלטים אשר עוסקים בהיסטוריה של הגבעה, באתריה הארכיאולוגיים ובצמחייתה המגוונת. כיום ניתן לראות במקום ארבע "משפחות" שלטים אשר הוצבו על-ידי העירייה ו/או בסיועה: שלטים שהוצבו על-ידי העירייה על-יד אתרים שונים בגבעה; שלטי 'שביל הפרחים'; שלטים של החברה להגנת-הטבע (בשיתוף העירייה וגופים אחרים); שלטים "אחרים" – יגאל אלון ומלחמת העולם הראשונה.

לאלו יש להוסיף את השלטים של פארק חטיבת יפתח הסמוך, אשר תכניו קשורים במישרין לגבעת התיתורה ולקרב אל-בורג' אשר התחולל על מדרונות גבעת התיתורה.

מיקום השלטים: שלטי ההסבר ממוקמים היום ברובם לאורך שלושה שבילים, מהם שניים מרכזיים. יתרת השלטים מפוזרים בשטח, ולחלקם הנגישות לא-פשוטה.

קבוצת השלטים הראשית מוצבת בעיקרה לאורך 'דרך יגאל אלון' ודרך העפר המחברת בין הכיפה מערבית (בריכת המים) לכיפה המזרחית (המבנה הצלבני). יתרת שלטי קבוצה זו מוצבים לאורך שביל קצר המוליך צפונה ממגרש החנייה שליד בריכת המים. קבוצת שלטים זו מתייחסת בעיקר לממצא הארכיאולוגי בגבעה. השלטים בעלי-התוכן הארכיאולוגי מתייחסים לבית-האחוזה הביזאנטי, מקוואות, בורות-מים, מערות-קבורה, מערכות-מסתור, מתקנים חקלאיים, קולומבריום והמבנה הצלבני.

בנוסף, סדרת שלטים כוללת גם שלט מבוא כללי, התייחסות לקרב אל בורג' ושלט כללי העוסק בצמחייה (זהו השלט המזרחי ביותר, מעט ממזרח למבנה הצלבני). בכל הקשור למיקום ולתוכן – שלטי-ההסבר שהוצבו העוסקים ביגאל אלון ומלחמת העולם הראשונה מצטרפים אף-הם לסדרה זו.

במהלך שנות קיומה של העיר, בוצעו ברחביה עשרות חפירות ארכיאולוגיות שחשפו את ההיסטוריה העשירה של האזור, החל מהתקופה הנאוליתית ועד ימינו. חפירות רבות מהן בוצעו בגבעת התיתורה, עליה התקיימה התיישבות כפרית חקלאית ברציפות במשך כ-6,000 שנים.

בשנת 2018 הסתיימו עבודות לשימורה והנגשתה של הגבעה, שביצעה העירייה באמצעות החכ"ל, יחד עם רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, קק"ל והחברה להגנת הטבע.

העבודות כללו הקמת גן ארכיאולוגי עם כ-20 פריטים מאזור מודיעין וגבעת התיתורה, בהם גם ארבעה מתקנים חקלאיים משוחזרים. כלל הממצאים מאפיינים את האזור הכפרי הפורה שהיה לאורך ההיסטוריה על הגבעה ובאזור מודיעין, והם הוצבו כך שייצרו נוף אותנטי המשתלב היטב עם אופייה של הגבעה. לצד הממצאים הוצבו שלטי הדרכה שמסבירים את מקורם וייעודם, וזאת בנוסף לשלטים שהותקנו לאורך כל שבילי הגבעה הכוללים עמדות הסברה קוליות בעברית ובאנגלית וסימון QR, המאפשר למטיילים לקבל מידע מורחב באמצעות הטלפון החכם שברשותם.

בגבעה הותקנו הצללות עם גפנים, פינות ישיבה ועמדות תצפית לנוף המדהים של העיר והאזור. בנוסף, הוקמה גם רחבה קטנה מרוצפת עם ספסלי ישיבה, שמשמשת כמרחב למידה, ובאמפי המזרחי, במרכז שטח המוקף בטרסות לישיבה, הוצבה יצירת פסיפס ייחודית הנקראת "סמל האחדות", פרי עבודתה של אמנית תושבת העיר, לאה סמדג'ה. בכניסה לאתר הוצב דגם מוקטן עשוי מתכת של גבעת התיתורה, דגם שנעשה כחלק מעבודות ההנגשה של גבעת התיתורה לציבור הרחב.

עבודות ההנגשה, שנעשו בשיתוף פעולה עם נציגי קהילה נגישה בעיר, כללו הנגשת השביל הסובב של הגבעה לעגלות ולאנשים עם מוגבלויות פיזיות, כך שכולם יוכלו ליהנות מיופיה של הגבעה.

מטרת העבודות על הגבעה הייתה לפאר ולספר את הסיפור ההיסטורי החשוב ששרר באזור מודיעין ובגבעה לאורך תקופות רבות, ובכך לחזק את החיבור של האדם לטבע ולמקום. העבודות נעשו תוך תכנון מוקפד וזהיר המדגיש את יופייה של הגבעה ומנגיש אותה לטובת המטיילים. את המידע אודות הגבעה, ההיסטוריה שלה ובעלי החיים והצמחייה שעליה, יכולים המבקרים לקבל מ-"מודי", הדמות המודיעינית שמלווה את אתרי הטבע והמורשת של העיר.