חבלי לידתה של עיר

04/03/2024 כ"ד אדר תשפ"ד

זהו סיפור על עיר שהתעקשה להיוולד. סיפור לידתה של העיר הוא מורכב, ארוך שנים ועמוס לבטים ודעות סותרות. פעמים רבות רעיון הקמת העיר מודיעין עלה על הנייר ופעם אחר פעם נתחב בחזרה לתוך מגירת התוכניות הלא ממומשות.

השטח חרוץ הואדיות קרץ תמיד למתכננים וכבר בשנות ה-50 הועלה לראשונה הרעיון לבניית עיר במקום זה, על ידי אליעזר ברוצקוס, שכיהן כממונה על התכנון במשרד הפנים.

ברוצקוס טען אז שהנטייה הטבעית של האוכלוסיה הישראלית היא התגבשות באזור המרכז ולכן כדאי לבנות עיר גדולה באזור זה. בנייתה של עיר כזאת תאפשר "לדחוף" אוכלוסיה מזרחה.

מדיניות הממשלה באותה תקופה הייתה ליצור מצב בו האוכלוסיה תפוזר בכל הארץ והדרך לעשות זה היתה על ידי יצירת ריכוזי מגורים רחוקים מן המרכז.

באותה העת הועלו רעיונות נוספים באשר לשטח. אחד מהם הוא נסיון של אגף התכנון במשרד הפנים להעתיק אל המקום מוסדות גדולים כמו משטרה, בית חולים ועוד. מכיוון שהמקום היה נטול תשתית בסיסית, בוטלו גם התכניות הללו.

באותה התקופה עלה רעיון נוסף, להעתיק אל מודיעין את בית הקברות המרכזי של גוש דן, או להעביר אליה את המזבלה הגדולה של השפלה. הפעם מנעה זאת זעקתם של אוהבי הטבע, שלחמו מלחמת חורמה למען מה שהגדירו כ"ריאות הירוקות של גוש דן". וכך גבעות הטרשים של מודיעין נותרו שוממות.

בונים את פארק הדגים 1996בונים את פארק הדגים 1996
האמבולנס הראשוןהאמבולנס הראשון

שנות הששים הביאו לתחייתו המחודשת של רעיון בניית העיר. הפעם היה היוזם אריה דודאי, מי שהיה מנהל אגף התכנון במשרד השיכון. אליו הצטרפו תומכים נוספים. כעת, היווה השיקול הביטחוני גורם חשוב בתכנית להקים עיר בת רבע מיליון תושבים בגבול הקו הירוק. משה דיין, שמונה לשר החקלאות בממשלתו של דוד בן גוריון תמך ברעיון ובהעלאתו על סדר היום הציבורי.

אך לא רק הביטחון עמד על הפרק ובמקביל לשיקול הבטחוני, קרצה לרבים הסמליות של בנייתה מחדש של עיר החשמונאים.

השיקולים הפעם היו משכנעים יותר והמתכננים קיבלו אור ירוק. אנשי אגף התכנון של משרד הפנים החלו לאתר את גבולות העיר וכבר בשנת 1964 הושלם פירוט התכנית האזורית. לאחר השגת האישורים הנדרשים, הגיע סוף סוף הרגע להתחיל בעבודה. בדיוק אז, נכנסה ישראל אל המיתון הגדול של שנת 1966 שלאחריו פרצה מלחמת ששת הימים. והתכנית המפורטת שוב נגנזה במגירה.

בשנת 1971 עלה פעם נוספת רעיון הקמת העיר, והפעם כחלק מתכנית כוללת לפיתוח ציר הגבעות לאורך הקו הירוק בשם "פרויקט שבעת הכוכבים".

התכנית בוצעה על ידי האדריכלים מרטנס וגולני, במסגרת חשיבה כוללת אודות פיתוח ערים חדשות בישראל. כבר אז דובר על כך שהעיר שתיבנה תהיה עיר בעלת איכות חיים גבוהה ותכנון קפדני.
על קבירת התכנית היתה ממונה הפעם ועדת מנכ"לים שבדקה את הרעיון לעומק, והגיעה למסקנה שלפי תכנית שדה התעופה של לוד, אמורים מטוסים לחוג ממש מעל העיר המתוכננת. כפועל יוצא, עיר שלפי תכניותיה אמורה היתה להיות שיא של איכות חיים, תהיה חשופה לרעש מטוסים וזיהום עשן תמידי.

עיירות הפיתוח שראו בהקמת מודיעין איום על התפתחותן, הצטרפו גם הן למתקפה, בטענה שמודיעין תהווה פיתוי לתושביהן והם יעדיפו להגר לעיר חדשה שממוקמת בלבו של אזור המרכז.

פרנסי לוד ורמלה, היו ממובילי ההתנגדות וטענו שהעיר החדשה תתפתח על חשבון שתי ערים אלו, וכשתבנה העיר, יעדיפו אנשים וילה עם איכות חיים במרחק ארבעה קילומטרים מלוד.

טיעוני הנגד שוב ניצחו והרעיון.... נגנז.

"למרות שנראה שחלפה שעתה של מודיעין והיא נגנזת, אני מאמין שהיא תקום בבוא היום, משום שלפרויקט הזה יש חיות משל עצמו, המציאות של שנות ה-80 תצמיח אותה יש מאין", האמירה הזאת מיוחסת לד"ר דן סואן, מי שהיה אחד ממתכנני העיר בשנות השבעים. יתכן ונבואתו של ד"ר סואן נשמעה אז מופרכת ולא הגיונית אך למרות כל זאת, התגשמה נבואתו עם גל העלייה מברית המועצות בשנות השמונים.

הכניסה הראשית לעירהכניסה הראשית לעיר
הנסיעה הראשונה לתל אביב עם חברת מרגליתהנסיעה הראשונה לתל אביב עם חברת מרגלית

סיפור קבלת ההחלטה הסופית על הקמת מודיעין מעניין לא פחות מאלו שקדמו לו. מצוקת הדיור שנוצרה בארץ עקב עלייתם של יהודי ברית המועצות, הביאה להתכנסות של המועצה הארצית לתכנון ובנייה במשרד הפנים. הנוכחים חיפשו פתרון, וכך נשלפה מן האוב התוכנית העתיקה להקמת מודיעין.

בעוד חברי המועצה מכונסים, הגיעה לנוכחים בחדר ידיעה מרעישה שביטלה במחי יד את כל טיעוני הנגד והיטתה את הכף לטובת הקמת העיר: תחזית על היקף העלייה העתידי לישראל. בידיעה נאמר שמיליון עולים עדיין ממתינים בברית המועצות לקבלת ויזת עלייה לישראל. ברגע זה ממש התרחש ה"נס". כל חברי המועצה הבינו שחייבים למצוא פתרון ומודיעין היתה התשובה. כבר באותו היום ניתן האישור העקרוני להתחלת הבנייה.

לא מעט חששות הועלו גם הפעם. היו שהביעו חשד שמשרד השיכון מתכוון להקים "עיר למיוחסים". דאגה נוספת היתה קשורה להשפעה של מודיעין שנתפסה כיוקרתית, על הערים לוד ורמלה השכנות. היו שהביעו דאגה על ההשפעה שתהיה למודיעין על פיתוח ירושלים. מה יהיה, הם שאלו, אם תקציבים פרטיים וציבוריים יופנו למודיעין על חשבון הבירה, ויאטו פיתוח מקורות תעסוקה נוספים בה.

במעמד האישור העקרוני נמנעו נציגי משרד השיכון להשיב על כל החששות שהועלו. האישור העקרוני ניתן ובהחלטת המועצה נקבע במפורש כי כל השאלות, החששות והדאגות יועברו לדיון נוסף שיתקיים בוועדת המשנה שתוקם.

"האישור להקמת מודיעין ניתן פה אחד", דיווח אחר כך משרד השיכון בגאווה, ואפילו נציגי החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, שנחשבו למתנגדים מובהקים הצביעו בעד.

ביום ה- 22 בדצמבר 1985 נתקבלה החלטת ממשלה מספר 1196 שקבעה: עיר חדשה תיבנה ושמה בישראל יהיה מודיעין.
צוות אדריכלים בראשות משה ספדיה ובליווי משרד השיכון החל בהכנת תוכניות העיר. בשנת 1990 התוכניות אושרו, בדצמבר 1993 הונחה אבן הפינה, וביולי 1996 כשהחלו להגיע ראשוני התושבים, הפך חזון מודיעין למציאות.

התינוקות הראשונים במודיעיןהתינוקות הראשונים במודיעין


פניה למוקד העירוני מוקד 106
פניה למוקד העירוני
חזור לראש העמוד