זמני הדלקת נרות

ערב פסח 08/04/2020, י"ד ניסן תש"פ

שבת חול המועד פסח 11/04/2020, י"ז ניסן תש"פ

ערב שביעי של פסח 15/04/2020, כ"א ניסן תש"פ

שמיני של פסח 18/04/2020, כ"ד ניסן תש"פ

תזריע - מצורע 25/04/2020, א' אייר תש"פ

בפרשת השבוע מתארת התורה דיני לידה, וענין הלידה הוא דבר מופלא כשלעצמו באשר הבאת צאצאים הם המשך לקיום העולם ומביא שמחה לאדם עד שנאמר בחז"ל בנדרים (דף סד) שמי שאין לו בנים חשוב כמת ר"ל, סגולות שונות מצינו בחז"ל שע"י עשייתם זוכים לבנים ואע"פ שאמרו מועד קטן דף כח א אמר רבא חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא הרי שלא תלוי במעשים אלא במזל, אך כתבו התוספות יבמות ע א שזכות גדול מהני (מועיל),

המשך הסבר על פרשת תזריע

אחרי - קדושים 02/05/2020, ח' אייר תש"פ

פרשת אחרי מות – קדושים המחוברת בשבתנו זו, מקבלות גוון מיוחד בצאת יום העצמאות. שתי הפרשיות אלו טעונות בחוקים ובמשפטים, וגם בציווי מיוחד ורחב בנושא צניעות ועריות, הן בפרשת קדושים, והן בפרשת אחרי מות.

המשך הסבר על פרשת קדושים

אמור 09/05/2020, ט"ו אייר תש"פ

בפרשת השבוע מסביר משה לאהרן אלעזר ואיתמר כיצד לנהוג בקרבנות היום, מהו אחריותו של שבט הכהונה והזהירות הגדולה שצריכים לשמור, א. יין ושכר אל תשת...ב. להבדיל בין הקודש ובין החול...(דהיינו בין עבודה קדושה למחוללת)...הרמה הרוחנית הגבוה לגבי הכוהנים נובעת א. מיחוסם הרם, ב. במקביל גם בכוחות ותכונות שנתן להם הבורא כדברי חז"ל בכמה מקומות "כהנים זריזים הם" דהיינו שאף פעולה שאדם מן השיגרה יתקשה לבצעה שבט הכהונה ניחון בזריזות מספקת כדי לקיימה.

המשך הסבר על פרשת אמור

בהר - בחקותי 16/05/2020, כ"ב אייר תש"פ

בין השאלות ששואלים את האדם לעתיד לבא היא "המלכת את חברך בנחת רוח" פירושו הפשוט - האם הענקת לחברך הרגשת מלכות? והדבר תמוה לכאורה איך אפשר לתת לחברי מלכות של שלטון , שאינה בידי לתת אף לעצמי, אולם יש כאן סוג של מלכות יחודית שאותה יכול אני לתת לחברי והיא הרגשה טובה של חשיבות עונג וסיפוק והכרת ערך עצמי.
מלכות זו יכול כל אחד מאיתנו להעניק לזולתו בקלות רבה.

המשך הסבר על פרשת בהר

התורה מבטיחה לנו בפסוק "אם בחוקותי תלכו" (ויקרא כו,ג) שהליכה בחוקי ד' שע"פ דברי חז"ל רומזת ללימוד התורה בעמל והשתדלות כפרש"י -שתהיו עמלים בתורה. מביאה וגורמת לכל הברכות המצוינות בפסוקים לקמן "ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו" וגו'.

המשך הסבר על פרשת בחוקותי

במדבר 23/05/2020, כ"ט אייר תש"פ

מדוע ניתנה התורה במדבר ולא כאשר הגיע עם ישראל לארץ הבחירה היא ארץ ישראל דאוירה מחכים ומעלת ישיבתה גדולה ואף מצוות התליות בארץ נוהגות רק בה והיה מן הראוי ששם תינתן התורה.

המשך הסבר על פרשת במדבר

ה' סיון, חג שבועות 28/05/2020, ה' סיון תש"פ

בחג השבועות קוראים את מגילת רות, מגילה עליה אומרים חז"ל ש"אין בה לא טומאה ולא טהרה, לא היתר ולא איסור, ולמה נכתבה, ללמדך שכר של גומלי חסדים" (ילקוט שמעוני).
פתיחתה של המגילה מלמד על שינוי בולט מספרי התנ"ך. אין בה ציון השנה המדויקת. לא מוזכר שמו של השופט שמנהיג את הדור. סיפור המגילה משתרע על שנים רבות, ואין בה איזכור למאורעות אחרים. "ויהי בימי שפוט השופטים". סתם ולא פירש.

המשך הסבר על חג שבועות

נשא 30/05/2020, ז' סיון תש"פ

ברכה מיוחדת בה מתברכים אנו בכל יום היא ברכת כהנים, יברכך ד' וישמרך, יאר ד' פניו אליך ויחונך, ישא ד' פניו אליך וישם לך שלום. נשים לב לשינוי החד שפותחת הפרשה בלשון רבים כמ"ש "וידבר ד'...אמור להם" ואילו הברכה עצמה נאמרה ביחיד , יברך, ישמרך וכו'

המשך הסבר על פרשת נשא

בהעלותך 06/06/2020, י"ד סיון תש"פ

בסיומה של פרשת בהעלותך מספרת לנו התורה אודות מרים אחות משה המדברת לשון הרע עם אהרן על משה ואף שמתוך כונה טובה דברה כתבה לנו התורה ענין זה בצורה בולטת ביותר כדי ללמדינו חומר ואיסור לשון הרע.

המשך הסבר על פרשת בהעלותך

שלח 13/06/2020, כ"א סיון תש"פ

קורח  20/06/2020, כ"ח סיון תש"פ

וידבר ד' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבותם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו: ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי... וינח משה את המטת לפני ה' באהל העדת: ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים: ע"כ.

המשך הסבר על פרשת קורח

חוקת 27/06/2020, ה' תמוז תש"פ

נאמר בפרשת השבוע (במדבר כא, כז) "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון". ובגמרא בבא בתרא (דף עח:) דורשת עה"פ (במדבר כא, כז) "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון"."אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יוחנן מאי דכתיב "על כן יאמרו המושלים" וגו' המושלים אלו המושלים ביצרם. בואו חשבון בואו ונחשב חשבונו של עולם..."תבנה ותכונן" אם אתה עושה כן תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם הבא

המשך הסבר על פרשת חוקת

בלק 04/07/2020, י"ב תמוז תש"פ

תורתינו תורת חיים היא ומאורעות חיינו שזורים בתוכה כך שלא אחת נמצא התיחסות ברמז זה או אחר לאקוטאליה המתרחשת עימנו.
הנה בפרשת השבוע מתארת התורה כיצד התלכדו מדין ומואב שהיו שונאים זה לזה כנגד עם ישראל ועשו בינהם ברית מדינות למצב לחימה כנגד ישראל מענין להתבונן בהתיחסות המיוחדת לה זוכה בלק בעוד שאנשי ממלכתו במואב חוששים מעם ישראל מבחינה אסתרטגית צבאית וכו' שהרי עם רב יצא ממצרים (ג' פרסה על ג' פרסה) חששותיו של בלק מתוארים בצורה נפרדת בפסוק "וירא בלק" וגו' לאמר שמה שהטריד אותו לא היו אותם חששות אלא חשש אחר, ומהו?

המשך הסבר על פרשת בלק

פנחס 11/07/2020, י"ט תמוז תש"פ

"ויקרב משה את משפטן לפני ה" (כ"ז, ה) התרחקותו של משה רבינו מכל לזות שפתיים וחשש נגיעה אישית באה לידי ביטוי בפסוקים אלו שכיון שאמרו בנות צלפחד: "והוא לא היה בתוך העדה הנועדים בעדת קרח", ורצו בזה להשמיע למשה כי צלפחד לא נימנה על מתנגדיו הרגיש משה את עצמו כאילו הוא נוגע בדבר ולא רצה לפסוק את ההלכה בעצמו, כי אם הקריב את משפטן לפני השם יתברך.

המשך הסבר על פרשת פנחס

מטות - מסעי 18/07/2020, כ"ו תמוז תש"פ

השבוע חל יום ראש חדש אב. על פי הכתוב בפרשת השבוע, זהו יום פטירתו של אהרן הכהן הגדול, אחיו הבכור של משה רבינו.

חז"ל מספרים שזכה אהרן לכהונה הגדולה "בשכר, "וראך ושמח בליבו", זכה אהרן לחושן המשפט על ליבו" (שבת קלט,א). כוונתם, כשמבשר הקדוש ברוך הוא למשה בהר סיני, שבשובו למצרים יבוא אחיו הגדול לקראתו, אומר לו ה' שאהרן ישמח מאד לראותו, ובשכר אותה שמחה שמילאה את ליבו, זוכה אהרן לשאת על ליבו את חושן המשפט, המהווה אמצעי להשראת שכינה בישראל.

המשך הסבר על פרשת מסעי

דברים - חזון 25/07/2020, ד' אב תש"פ

אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב"
"אלה הדברים" ופרש"י "לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירן ברמז, מפני כבודן של ישראל".

המשך הסבר על פרשת דברים

ואתחנן 01/08/2020, י"א אב תש"פ

הגמ' בעבודה זרה דף ה: -"אף משה רבינו לא רמזה להן לישראל אלא לאחר ארבעים שנה שנאמר (דברים כט) ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה וכתיב (דברים כט) ולא נתן ה' לכם לב וגו'. אמר רבה שמע מינה לא קאי איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שנין. אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה מאי דכתיב (ישעיהו לב) אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם" עכ"ל.

המשך הסבר על פרשת ואתחנן נחמו

עקב 08/08/2020, י"ח אב תש"פ

נאמר בפרשה )דברים י,כ "את ד' אלוקיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק וגו'. להדבק בחכמים. מצות עשה להתרפק בחכמים ותלמידהם שנאמר (דברים י,כ) "ובו תדבק" ואמרו חז"ל הדבוק בחכמים כדבוק בשכינה

המשך הסבר על פרשת עקב

ראה 15/08/2020, כ"ה אב תש"פ

קראנו בפרשה "ונתן לך רחמים וריחמך" (דברים י"ג-י"ח) וידוע הוא כי מידת הרחמים היא אחת ממידותיו של הקב"ה שהוא מלא רחמים דהיינו אין יותר רחמן ממנו יתברך.

ולא רק בין אדם לחברו מצוה ללכת בדרכיו של הקב"ה במידת הרחמים ומצוות רבות יש בזה כגון: ואהבת לרעך כמוך" ועוד. אלא גם עם בעלי חיים יש לנהוג בדרך של רחמים עד שהוזהרנו מלצערם כמבואר בגמ' גיטין סב. שאסור לאדם לטעום מאומה עד שיאכיל את בהמותיו, שהקדימה התורה ציווי "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" ואח"כ "ואכלת ושבעת".ע"ש.

המשך הסבר על פרשת ראה

שופטים 22/08/2020, ב' אלול תש"פ

בפרשת השבוע מצווה אותנו התורה שלא לסור מדברי חכמי ישראל שנאמר"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"הדבר
טעון הבנה מדוע בתורה אלוקית נפלאה שהכל מובן להגיון ושכל ישר וכל סוגיא בתלמוד מבוררת עד דק בשכל והגיון ישר במצות אמונת חכמים יש ציווי לשמוע לחכמי ישראל גם בדבר שאיננו מבינים ואף חושבים אחרת ולביאור הסוגיא נעיין בגמ' ראש השנה (דף כה.)

המשך הסבר על פרשת שופטים

כי תצא 29/08/2020, ט' אלול תש"פ

בסוף הפרשה מובאת מצות התורה לזכירת ומחית עמלק שאת מצות קריאתה וזכירתה מקימים אנו בשבת הסמוכה לפורים שהרי המן האגגי צורר היהודים מזרע עמלק היה ועניין אחד הוא

המשך הסבר על פרשת כי תצא

כי תבוא 05/09/2002, כ"ח אלול תשס"ב

בימים אלו בהם אנו חשים שינויים מיוחדים בהנהגת העולם רעידות אדמה ואסונות טבע בצורה שבודאי מצריכה חשיבה והבוננות מיוחדת ואי אפשר להשאר אדישים נוכח תופעות אלו ובפרט בעיתוי חודש הרחמים והסליחות חודש אלול בו עם ישראל מכין עצמו לקראת יום ראש השנה ומצאנו בדברי חז"ל עה"פ "ויסר המלך את טבעתו"

המשך הסבר על פרשת כי תבוא

נצבים - וילך 12/09/2020, כ"ג אלול תש"פ

אתם נצבים היום כולכם ...ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטרכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך מחוטב עציך עד שואב מימך.

כולם נצבים ולכל אחד יש תפקיד שונה וצרכים שונים העניינים המטרידים את ראשי הקהל אינם העניינים שבשגרה להם זקוקים חוטבי עצים ושואבי מים הטרודים מאוד במטרה להביא מזון וטרף לבני ביתם, וגם מלאכתו של החייט מנוגדת בתכלית למלאכתו של הנפח וכן הצייר והנגר יצירות שונות יוצרים גם איש המסחר ויושבי בית המדרש אנשים שונים ונפרדים הם בתפקידם. א"כ באופן טבעי איך יתכן שיהיה בניהם גיבוש ואחדות כאשר כל אחד פונה לרצונותיו האישיים ואינטרס אישי וצר מניע את מעשיו. כמאמר הפסוק "לתאוה יבקש נפרד". האם אין דרך וסיכוי לאחדות כל אותם הנ"ל? התשובה היא שיש דרך לשלימות כולם ואחדותם והיא רק על ידי זה שמעשיהם מכוונים לעשות רצון השי"ת, בזה כולם מגובשים לדבר אחד.

המשך הסבר על פרשת ניצבים