לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי
נאמר בפרשה )דברים י,כ "את ד' אלוקיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק וגו'. להדבק בחכמים. מצות עשה להתרפק בחכמים ותלמידהם שנאמר (דברים י,כ) "ובו תדבק" ואמרו חז"ל הדבוק בחכמים כדבוק בשכינה
המשך הסבר על פרשת עקב
19:20כניסת שבת
19:40שקיעה
20:10יצאת שבת
קראנו בפרשה "ונתן לך רחמים וריחמך" (דברים י"ג-י"ח) וידוע הוא כי מידת הרחמים היא אחת ממידותיו של הקב"ה שהוא מלא רחמים דהיינו אין יותר רחמן ממנו יתברך.
ולא רק בין אדם לחברו מצוה ללכת בדרכיו של הקב"ה במידת הרחמים ומצוות רבות יש בזה כגון: ואהבת לרעך כמוך" ועוד. אלא גם עם בעלי חיים יש לנהוג בדרך של רחמים עד שהוזהרנו מלצערם כמבואר בגמ' גיטין סב. שאסור לאדם לטעום מאומה עד שיאכיל את בהמותיו, שהקדימה התורה ציווי "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" ואח"כ "ואכלת ושבעת".ע"ש.
המשך הסבר על פרשת ראה
19:14כניסת שבת
19:34שקיעה
20:04יצאת שבת
בפרשת השבוע מצווה אותנו התורה שלא לסור מדברי חכמי ישראל שנאמר"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"הדבר טעון הבנה מדוע בתורה אלוקית נפלאה שהכל מובן להגיון ושכל ישר וכל סוגיא בתלמוד מבוררת עד דק בשכל והגיון ישר במצות אמונת חכמים יש ציווי לשמוע לחכמי ישראל גם בדבר שאיננו מבינים ואף חושבים אחרת ולביאור הסוגיא נעיין בגמ' ראש השנה (דף כה.)
המשך הסבר על פרשת שופטים
19:07כניסת שבת
19:27שקיעה
19:57יצאת שבת
בסוף הפרשה מובאת מצות התורה לזכירת ומחית עמלק שאת מצות קריאתה וזכירתה מקימים אנו בשבת הסמוכה לפורים שהרי המן האגגי צורר היהודים מזרע עמלק היה ועניין אחד הוא
המשך הסבר על פרשת כי תצא
18:59כניסת שבת
19:19שקיעה
19:49יצאת שבת
בימים אלו בהם אנו חשים שינויים מיוחדים בהנהגת העולם רעידות אדמה ואסונות טבע בצורה שבודאי מצריכה חשיבה והבוננות מיוחדת ואי אפשר להשאר אדישים נוכח תופעות אלו ובפרט בעיתוי חודש הרחמים והסליחות חודש אלול בו עם ישראל מכין עצמו לקראת יום ראש השנה ומצאנו בדברי חז"ל עה"פ "ויסר המלך את טבעתו"
המשך הסבר על פרשת כי תבוא
18:51כניסת שבת
19:11שקיעה
19:41יצאת שבת
אתם נצבים היום כולכם ...ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטרכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך מחוטב עציך עד שואב מימך.
כולם נצבים ולכל אחד יש תפקיד שונה וצרכים שונים העניינים המטרידים את ראשי הקהל אינם העניינים שבשגרה להם זקוקים חוטבי עצים ושואבי מים הטרודים מאוד במטרה להביא מזון וטרף לבני ביתם, וגם מלאכתו של החייט מנוגדת בתכלית למלאכתו של הנפח וכן הצייר והנגר יצירות שונות יוצרים גם איש המסחר ויושבי בית המדרש אנשים שונים ונפרדים הם בתפקידם. א"כ באופן טבעי איך יתכן שיהיה בניהם גיבוש ואחדות כאשר כל אחד פונה לרצונותיו האישיים ואינטרס אישי וצר מניע את מעשיו. כמאמר הפסוק "לתאוה יבקש נפרד". האם אין דרך וסיכוי לאחדות כל אותם הנ"ל? התשובה היא שיש דרך לשלימות כולם ואחדותם והיא רק על ידי זה שמעשיהם מכוונים לעשות רצון השי"ת, בזה כולם מגובשים לדבר אחד.
המשך הסבר על פרשת ניצבים
18:42כניסת שבת
19:02שקיעה
19:32יצאת שבת
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי
אנו משתמשים בקובצי Cookie, כדי להמשיך להשתמש באתר, יש לאשר את מדיניות הפרטיות שלנו.