טיילת חוט השני

טיילת נוף בנויה הצופה על קטע מערוץ נחל ענבה.

מיקום: האתר ממוקם במרכז העיר, בצמוד לשורת הבתים הדרומית של שכונת אבני-חן.

רחובות: מזרח – פארק ענבה; צפון – סמוך ומקביל לרחוב השני; מערב – דרך יהודה המכבי (כביש מד-3); דרום – נחל ענבה.

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 645175 / 199937

לחצו כאן לשלט האתר

טיילת חוט השני היא טיילת בנויה החוצצת בין השטח הבנוי של שכונת אבני-חן (קייזר) לבין פארק ענבה וערוץ נחל ענבה מדרום. עם ולאחר הקמת העיר כונו השכונות השונות בשמות האדריכלים-המתכננים של השכונות ושכונה זו כונתה קייזר, על-שם האדריכל דני קייזר.

רחובות השכונה קרויים על-שם אבנים טובות, אבני החושן ופריטים הקשורים לבניית המשכן שהוקם על-ידי בני-ישראל במדבר-סיני בראשות בצלאל בן-אורי ואהליאב בן-אחיסמך על-פי הוראות והשראת האל, כמתואר בספר שמות. עם מתן שמות לשכונות העיר בשנת 2010 ניתן לשכונה השם אבני-חן.

בחלקה הדרומי של השכונה קיימים מספר רחובות הנושאים שמות של חפצים, צבעים ובדים הקשורים למשכן: מגדל המנורה, כפתור ופרח, שש משזר, תכלת, שני וכן הטיילת שגם שמה קשור הן למשכן והן למשמעויות נוספות – חוט השני. על המנורה נאמר בספר שמות, כ"ה, ל"א: "ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה...". כפתור ופרח מתקשר להמשך פסוק זה: "...ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו".

שש משזר מתייחס לחוט איכותי ביותר, בדרך-כלל עשוי פשתן (שש בלשון המקרא), השזור משישה חוטים. בשש משזר נעשה שימוש ביריעות המשכן, ובגרסה מורכבת יותר הכוללת רכיבים נוספים: "ועשית פרכת, תכלת וארגמן, ותולעת שני ושש משזר..." (שמות, כ"ו, ל"א). התכלת (בהקשר לשם הרחוב בשכונה והקשר למשכן וליהדות) הוא צמר הצבוע בצבע שהופק ככל הנראה מחילזון ימי ונעשה בו שימוש ביריעות המשכן, בגדי הכהונה ובמיוחד אחד מחלקי לבוש הכהן הגדול: "ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת..." (שמות, כ"ח, ל"א). גם השני הוא צבע יקר אשר הופק מביצים של כנימת מגן ממשפחת הכרמילים, כנימת השני, המוכר יותר בכינויי תולעת השני (בתיאור יריעות המשכן במקרא יש התייחסות לתולעת השני כשם הצבע עצמו). בצבע השני היקר נעשה שימוש הן למטרות קודש והן למטרות אחרות.

במקרא נזכר חוט השני מספר פעמים, כאשר הקשר למשכן הוא השימוש בחוטי שני בבגדי הכהן הגדול וברקמת האבנט שחגרו הכוהנים למותניהם בבית-המקדש. על-פי חז"ל, חוט שני מתקשר גם אל נס הקשור למצוות השעיר לעזאזל.

חוט שני, שכונה "לשון של זהורית", היה נקשר לקרני השעיר לעזאזל, אותו שעיר (תיש) אשר ביום הכיפורים הכהן הגדול היה סומך את ידיו על ראשו, מתוודה על חטאי העם "ונתן אותם על ראש השעיר" (ויקרא ט"ז, כ"א). שליח מיוחד היה מוליך את השעיר אל "עזאזל" (ג'בל מונטאר במדבר-יהודה) ומשליך את השעיר מצוק גבוה. לפני השלכת השעיר היה חוט השני נחצה לשניים – חלקו נשאר על ראש השעיר וחלקו נקשר לסלע. באם לאחר השלכת השעיר מהצוק היה חוט השני שעל הסלע מלבין – אות היה הדבר לכך שעוונות העם נמחלו, על-פי הפסוק "אם יהיו חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו" (ישעיהו א', י"ח).

חוט השני נזכר במקרא גם בסיפור רחב והמרגלים ביריחו: "את תקוות חוט השני הזה תקשרי, בחלון הזה אשר הורדתנו בו" (יהושע, ב', י"); סיפור לידת בניה התאומים של תמר "ויהי בלדתה, ויתן יד. ותקח המיילדת, ותקשר על-ידו שני לאמור, זה יצא ראשונה" (בראשית ל"ח, כ"ח) וכן "כחוט השני שפתותיך" (שיר השירים ד', ג').

מבט אל המוקד המזרחי של פארק ענבה, סמוך לכניסה המזרחית של טיילת חוט-השני. על הגבעה מימין נראה אתר העתיקות הכולל את בית-הבד הביזאנטי (מימין לפרגולה). מצד שמאל נראים השבילים (לפני ומעבר לאגם) המתחברים לדרך המחברת את הפארק עם הכניסה המזרחית של טיילת חוט-השני

בימינו השימוש העיקרי במושג חוט השני משולב בביטוי "עובר כחוק השני", ביטוי המתאר נושא מרכזי החוזר ומופיע ביצירה או בסדרה של יצירות. מקור המובן המודרני הוא הסופר הגרמני הנודע יוהאן וולפגנג פון גתה.

באחד מספריו הוא תיאר את חוט השני שנשזר בחבלי אוניות הצי האנגלי כדי לסמנן כרכוש הממלכה: "כל עבוֹתוֹת הצי המלכותי, מן החזקים ועד הדקים ביותר, שזור בהם מקצה אל קצה חוט אדום (בתרגום לעברית הפך החוט מ-'סתם' אדום לצבע השני, המהודר יותר), אשר אין לשלוף אותו בלי להתיר את העבוֹת כולו; וגם הקטע הזעיר ביותר נושא את סימן שייכותו לכתר".

גתה המשיל את החוט האדום למאפיין מרכזי ביומנה של אחת מגיבורות אותו ספר: "כן נמשך חוט החיבה והדבקות דרך יומנה של אוטיליה, והוא המחבר את כולו, והוא המטביע את חותמו על כולו". השימוש העברי המודרני הראשון בביטוי חוט-השני במובן 'קו יסודי' או 'קו מנחה' נמצא בהקדמת המוציא-לאור של קובץ המאמרים של אחד העם "על פרשת דרכים" משנת 1895: "בכל הספר יעבר כחוט השני רעיון עיקרי אחד".

נחל ענבה הוא הנחל המרכזי העובר בתחומה של העיר מודיעין. הנחל הוא נחל-אכזב (וואדי) החוצה את העיר ממזרח למערב. הנחל ויובליו הם חלק מאגן הניקוז של נחל איילון, אליו נשפך נחל ענבה מחוץ לתחומה של העיר, סמוך למחלף ענבה שבמפגש הכבישים 1 ו-431. חלקים קטנים אחרים של העיר מתנקזים אף הם לנחל איילון באמצעות שני נחלים נוספים – נחל שעלבים מדרום לנחל ענבה ונחל גמזו בצפונה של העיר.

לנחל ענבה מספר יובלים מרכזיים, אשר עמקיהם של מרביתם משמשים כיום מספר צירי-תנועה מרכזיים בעיר, בהתאמה לעקרונות התכנון של תוכנית-האב של העיר.

היובלים המרכזיים מתוארים מדרום לצפון:

• ראשיתו של הדרומי ביובלים בשכונת מוריה (תוואי רחוב שבטי ישראל), חוצה את שדרות החשמונאים סמוך לאתר אום אל עומדאן, מקיף מדרום וממערב את הגבעה עליה אמור לקום מתחם המגורים L וחוצה את כביש 431 מתחת לגשר הגדול הנטוי בין שכונות העיר למרכז עינב (מרכז המלאכה/ישפרו).
  

• נחל רעות שראשיתו במרכזה של רעות ונמשך מערבה בקו ישר לאורך שדרות יצחק רבין ותחילת כביש 431. נחל רעות מתחבר ליובל הדרומי מתחת לגשר שנזכר לעיל. הערוץ המשותף של שני היובלים הוא צר יחסית וקצר, כיוונו צפונה, ממזרח לח'רבת אבידן, עד נקודת ההתחברות לאפיק הראשי.
  

• היובל המרכזי הראשי של הנחל – תחילתו ב-"עמק החמניות" שממערב למכבים והוא נמשך מערבה בתוואי בו עוברות היום שדרות עמק החולה עד לפארק ענבה, שם מצטרפים ליובל זה שני יובלים נוספים ויוצרים את האפיק הראשי של הנחל.
  

• יובל משמעותי נוסף, פחות מרכזי, נמצא בתוואי שדרות עמק דותן של היום וחובר ליובל המרכזי בסביבת פארק ענבה.
  

• יובל מרכזי נוסף עובר במקום בו נמצא היום תוואי שדרות עמק איילון (בחלק מהמפות מצוין יובל זה כיובל הראשי) ומתחבר בסביבת פארק ענבה לשני היובלים הקודמים ליצירת האפיק הראשי של נחל ענבה.
  

• היובל המרכזי הבא מתחיל בתוואי שדרות עמק זבולון (סמוך וממערב לבריכת-השחייה העירונית) ונמשך מערבה, למרגלות ומצפון לגבעת ברפיליה, עד למפגש עם היובל המרכזי הצפוני.
  

• יובל משמעותי (אך לא מרכזי) נוסף מתחיל במערב שכונת אבני חן, עובר מדרום לגבעת ברפיליה ומצפון לח'רבת אשון ונמשך דרום
  מערבה עד למפגש עם האפיק הראשי. סביבה זו כמעט ולא נפגעה עד-כה מעבודות הפיתוח של העיר וקיימים בה מספר ערכי-טבע ונוף מרשימים וראויים לשימור.
  

• ראשיתו של היובל המרכזי הצפוני סמוך וממערב לצומת שילת ונמשך מערבה בתוואי שדרות עמק האלה. בהמשך פונה היובל לכיוון דרום-מערב ומתעמק תוך שהוא אוסף אליו מספר יובלי-משנה נוספים. במקום בו חוצה הערוץ את הכביש המוליך למרכז התעסוקה (ליגד) מתחבר אליו הערוץ המגיע מצפון לברפיליה והערוץ המשותף עובר בעמק בו נמצא היום כביש הגישה לחווה האקולוגית "חווה ואדם". לא הרחק מהחווה נשפך ערוץ יובל חשוב זה אל האפיק הראשי.
  
  מבט מטיילת חוט-השני אל קטע מערוץ נחל ענבה, בין פארק ענבה וגשר רחוב יהודה המכבי (כביש מד-3)

ממערב לחלק הנוכחי של פארק ענבה מעמיק האפיק המרכזי ויוצר קטע-ערוץ עמוק ומרשים בן כשני קילומטר, עד סביבת נקודת-החיבור של היובל הדרומי ומעט אחריו נקודת-החיבור של היובל המגיע מצפון-מזרח, מברפיליה ושכונת אבני-חן. קטע זה של הנחל מיועד לפיתוח במסגרת שלב ב' של פרויקט פארק נחל ענבה.

בהמשך מערבה מתרחב האפיק לקראת מפגשו עם היובל הגדול המגיע מצפון-מזרח (משדרות עמק האלה ועמק זבולון והמשכם דרום-מערבה). מנקודת המפגש נמשך הערוץ לכיוון דרום-מערב ומחלף ענבה. סמוך למחלף משנה הנחל שוב את כיוונו מערבה עד לנקודת השפך של נחל ענבה לנחל איילון.

קטע הנחל שכיוונו מצפון-מזרח לדרום-מערב מעניין במיוחד. תחילת קטע זה בערוץ היובל הצפוני והמשכו באפיק הראשי המשותף.

ייחודו של קטע זה של הנחל הוא במספר חורבות משמעותיות ובעלות-עניין בקרבת הגדה המערבית של הנחל מחד ומאידך בריכוז יוצא-דופן של כבשני-סיד על גדות הנחל עצמו.

הבולטת שבין החורבות העתיקות היא חורבת בית-ענבה (עינאבה), אשר נתנה לנחל כולו את שמו הנוכחי, נחל ענבה. בית-ענבה נזכרת במפת מידבא מהמאה השישית לספירה, ועוד קודם לכן, במאה הרביעית, בספר האונומסטיקון של הירונימוס – אזכורים המעידים על חשיבותה הרבה של בית-ענבה בעבר. אחד החוקרים הציע כי לאחר חורבן בית שני התיישבו במקום כוהני משפחת בית ענובאיי שכנראה נקראו כך על שם יישובם. בתקופה העות'מאנית התקיים במקום ברציפות כפר ערבי בשם עינאבה. במהלך מלחמת העצמאות, נכבש המקום ב-10/7/1948 על-ידי לוחמי חטיבת הפלמ"ח יפתח בשלבים המוקדמים של מבצע דני.

חשיבות מיוחדת יש לריכוז כבשני הסיד יוצא-הדופן על גדות נחל ענבה, ממזרח לעינאבה. בסביבה זו ניתן לראות שלבים שונים בהתפתחות תעשיית ייצור הסיד בארץ-ישראל בשלושת אלפים השנים האחרונות. הסיד עצמו משמש את האדם מתקופות קדומות למגוון שימושים, בעיקר כמרכיב במלט וטיח לבנייה. ייצור הסיד מבוסס על קליית אבני גיר בכבשן, תהליך בו מסולק הפחמן הדו-חמצני מאבן הגיר ומתקבל סיד "חי".

את הסיד "החי" שהתקבל בסוף תהליך הקלייה היה צריך להפוך לסיד "כבוי" ולשם כך הוסיפו מים לסיד "החי", תוספת אשר שינתה שוב את הרכבו הכימי ויצרה את המוצר המוגמר ("כיבוי" הסיד נעשה בדרך-כלל באתר בו נעשה השימוש במוצר המוגמר). תהליך ייצור הסיד היה מפרך וכלל איסוף חומרי גלם (אבנים וחומרי-בעירה) והכנתם לשריפה, הסקת הכבשן וקליית אבני הגיר, קירור הכבשן, פירוק הסיד והכנתו לשיווק ושינוע. התהליך כולו היה עשוי לארוך שלושה עד ארבעה שבועות לכל הפעלה, תלוי בגודל הכבשן.

תקצר יריעה זו מלתאר את כל הקשור לסוגי מכלולי ייצור-הסיד לאורך הדורות ושלל התופעות וההקשרים הנגזרים מפעילות ייצור הסיד וההשפעות הרבות של ייצור זה על הנוף באזור. יצוין כי לאורך נחל ענבה נמצאים שרידיהם של עשרות מכלולי ייצור-סיד, מרביתם משלהי המאה ה-19 ותקופת המנדט הבריטי. מכלול ייצור-סיד משוכלל כלל מבנה-כבשן, מחצבה (מקור חומר הגלם), מבני-עזר ודרכים. דוגמה להשפעת ייצור הסיד על סביבת נחל ענבה היא תופעת דילול העצה הטבעית באזור והשתלטות בתת הסירה הקוצנית, אשר שימשה בתורה חומר-בעירה עיקרי לכבשנים – החל מהכבשנים הקדומים ועד תחילת השימוש בדלקים נוזליים (מזוט) להסקת הכבשנים בשנות ה-30 של המאה העשרים.

אפיקו הראשי של נחל ענבה שולב בתוכנית-האב של העיר מודיעין כפארק טבע עירוני מרכזי שראשיתו במפגש היובלים העליונים של הנחל במרכז העיר וקצהו סמוך למחלף ענבה, לא הרחק משפך נחל ענבה אל נחל איילון.

שלב א': של הפארק כולל את פיתוח המוקד המזרחי, הצמוד למרכז העיר וסמוך לשכונות העיר הקיימות. הפארק (אשר פיתוחו נמשך) כולל עד-כה אגם מלאכותי, תיאטרון פתוח למופעים, גן הרפתקאות, דגמי-דינוזאורים, מגרשי-חנייה ועוד. שבילי הפארק מאפשרים חיבור נוח בין אתר בית-הבד הביזאנטי לבין טיילת חוט-השני.

שלב ב': של הפארק מבוסס על פיתוח חלקו המרכזי, העמוק והצר של הנחל כמסלולי הליכה ורכיבה. טיילת חוט-השני משקיפה על חלק מקטע יפה זה של הנחל מלמעלה. בקיץ 2013 החלו במקום עבודות תשתית, דוגמת התחלת הצבת עמודי תאורה סולארית. בקטע זה של הנחל הותקנו מלכודות מי-נגר אשר סוכרים את המים הזורמים בנחל בחורף ויוצרים בריכות חורפיות ופוטנציאל לגינות ואזורי נוי בתקופת הקיץ. המים הנלכדים במלכודות מי-הנגר מחלחלים לאיטם ומעשירים את האקוויפר (מפלס מי-התהום) המקומי.

טיילת חוט השני היא טיילת בנויה החוצצת בין השטח הבנוי של שכונת אבני-חן לבין פארק ענבה וערוץ נחל ענבה מדרום. לטיילת שתי כניסות, מזרחית ומערבית.

אל הכניסה המזרחית ניתן להגיע בשני דרכים, מפארק ענבה ולחילופין – משדרות עמק זבולון. הגישה מאתר בית-הבד הביזאנטי ופארק ענבה היא באמצעות השבילים המקיפים את האגם ומשם אל הכניסה הצפונית של הפארק. הגישה משדרות עמק זבולון סמוכה לבית-הקפה של פארק ענבה (הנבנה בימים אלו) ולאתר ההנצחה העירוני לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה. בתחילת שני דרכי-גישה אלו קיימים מגרשי-חנייה.

הכניסה המערבית נושקת לדרך יהודה המכבי (כביש מד-3), אך כניסה זו מיועדת להולכי-רגל בלבד שכן אין אפשרות עצירה/חנייה לאורך כביש זה. כדי להגיע באמצעות רכב אל הכניסה המערבית של הטיילת יש להגיע אל הקצה המערבי של רחוב שני בשכונת אבני-חן ולחנות במגרש-החניה במקום, סמוך לבית-הספר 'חוט-השני'. בקצה מגרש החנייה נמצאת הכניסה המערבית לטיילת.

בנוסף לכניסות המרכזיות, ניתן להגיע אל טיילת חוט-השני גם ממספר כניסות משניות המחברות בין רחוב שני לבין הטיילת.

צמחיית מדרון נחל ענבה, למרגלות טיילת חוט השני
חלקו העליון של המדרון שבין טיילת חוט-השני לערוץ נחל ענבה נבנה על-גבי שפכי-עפר בעוד חלקו התחתון הוא שטח טרשי שלא הופרע על-ידי פעילות-אדם.

המדרון שבין טיילת חוט-השני לערוץ נחל ענבה הוא מפנה דרומי, כלומר מדרון החשוף לקרינת שמש ישירה מדרום. בהתאמה, חברת הצומח שהתפתחה על חלקו התחתון של מדרון זה עמידה יותר לתנאים קשים אלו ובעיקרה היא בתת זקנן שעיר ושיבולת שועל נפוצה בעוד שעל חלקו העליון של המדרון הסמוך לטיילת עצמה, על גבי שפכי העפר, התפתחה צמחיית מעזבות.

על חלקו המזרחי של המדרון שלמרגלות טיילת חוט-השני ניתן לראות בתפזורת עצים בני כעשר שנים. נטיעות אלו שייכות ל-"חורשת שותפות 2000" – חורשה שניטעה בנובמבר 2003, ביום השקת תוכנית השותפות בין הקהילה היהודית ברוצצ'סטר, ארה"ב והעיר מודיעין. לאחרונה ניטעו נטיעות חדשות על המדרון למרגלות הטיילת, בעיקר בחלק המערבי. הנטיעות החדשות הן בעיקר מחטניים, עם נוכחות חזקה של אורן הגלעין, החובב את עורקי אדמת הטרה-רוסה הנוכחת במקום. שאר הנטיעות, המוגנות בשלב זה בשרוולי-הגנה הם של עצים רחבי-עלים, בעיקר שיזפים וחרובים, העמידים לתנאים הקשים של מפנה דרומי החשוף לקרינה חזקה.

נקודת-המפגש של השביל היורד מטיילת חוט-השני עם הדרך העוברת באפיק נחל ענבה. באפיק בולטת מלכודת מי-נגר. על המדרון משולבים נטיעות וותיקות של חורשת שותפות 2000 לצד נטיעות חדשות של קק"ל.

ממולוגיה (יונקים)
בסביבת נחל ענבה נצפו בשנים האחרונות תנים ושועלים בלבד. העבודות בעת בניית שכונת אבני-חן, הקמת הגשר מעל נחל ענבה (דרך יהודה המכבי), הקמת פארק ענבה והעבודות החדשות במתחם שכונת הציפורים הביאו לעזיבתם של יונקים אחרים שנצפו כאן בעבר: נמיות, צבועים, דרבנים וצבאים.

ציפורים
ככלל, מרבית הציפורים העוברות במרחב מודיעין נמצאות בנדידה. לפיכך, רשימות הציפורים דומה בכל האתרים, אולם פה ושם יש מינים שונים אשר נראו במקום זה ולא נראו במקומות אחרים. מספר מינים אשר נצפו והייחוד הקשור לסביבת נחל ענבה: שלדג לבן החזה (הימצאו כאן קשור לגופי המים בנחל מלכודות מי הנגר והאגם), סנונית המדבר (מין נדיר באזורנו אשר נצפה סמוך לגשר החדש) תפוחית (קיננו בנחל עד לפני מספר שנים)

• קישור לסוגי היונקים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי החרקים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי הזוחלים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי העופות שנסקרו במקום