מערבה מהרחבה שלב הבקעה, מכוסה מרבית המצוק בערמות סחף. בקצה המערבי של הבקעה, סמוך לדרך העפר המטפסת אל גבעת חורבת זכריה, נחשף קטע קטן נוסף של המצוק, שם מסתתרת הכניסה למערה הרומית.
מפולות עפר חוסמות את הכניסה כמעט לחלוטין. על אף מפולות העפר, עדיין בולטת החזית המפוארת של המערה המעוצבת כמעין שער – עמודים משני צידיו (כיום רואים רק את קצה העמוד הימני) התומכים בגמלון שבמרכזו מדליון ובו חקוק עיט.
חוקרי המאה ה-19 ראו ותיעדו את חזית המערה, תכניתה ועיטוריה. לפני כ-125-130 שנה הייתה חזית המערה חשופה לגמרי ובולטת מאוד וכך הגיעו למקום חוקרי ארץ ישראל של אותם ימים והשאירו לנו תיאורים ואיורים מרשימים של המערה ועיטוריה.
פנים המערה מפתיע בגודלו ובפארו. במערה חמישה מקמרי-קבורה מעוטרים בקשתות ובעמודים בעלי כותרות. על-פי תוכנית המערה, אופי העיטורים וסגנון החזית המפוארת נראה שמדובר במערת קבורה רומית מהמאה השנייה לספירה. בתקופה זו, לאחר חורבן בית שני, החלה להיכנס לאזור גבעות מודיעין אוכלוסייה פגאנית (עובדי-אלילים) שחייתה לצד האוכלוסייה היהודית שהמשיכה להתקיים בסביבת לוד גם לאחר חורבן ירושלים. נראה שמערת הקבורה היא עדות לאוכלוסייה עובדת-אלילים זאת.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי