נימוקי השופטים:
אי שם יש כפר, ובו גרות שתי נשים צעירות, כלות טריות. האחת כמהה לגילוי חיבה של בעלה המרוחק ולמעט הערכה מצד חמותה הנרגנת, ואילו האחרת – החיוכים והמבטים ששולח אליה בעלה מעוררים את קנאת כל נשות הכפר.
בשפה ציורית ובסגנון כתיבה פיוטי, נטווים המשפטים ומוליכים אותנו בעקבותיהם אל סמטאות הכפר המתעקלות, בין המראות והריחות ולתוך נפתולי חייהן של הנשים. "העורב" אוצר בין דפיו פיסת חיים ססגונית ושלמה, ומצליח לקחת אותנו על גבי המילים למקום אחר, לזמן אחר, עד שלכמה רגעים גם אנחנו נמצאים ממש שם – ליד הנהר בכפר, עם גיגיות הכביסה, תחת עינו הבוחנת של העורב. וזה, יותר מכול, מה שאנחנו רוצים שסיפור טוב יעשה.
לסיפור המלא
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי